שאלה:
הורי מבקשים ממני לקצר את פיאותי משמעותית ואני מרגיש שהפיאות גורמות לי ליראת שמים ולחיבור לתורה.
ועוד-
הורי אומרים לי לא ללכת עם כיפה המכסה את רוב הראש כמו שצריך אלא כיפה הנראית מן הצדדים,
האם מותר לי קצת לדון איתם כמה שזה חשוב לי וכו' או שלעשות ישר את מה שאומרים לי?
תודה רבה וסליחה על האירוך..
תשובה:
שלום וברכה
אפשר לדון בנעימות ובעדינות בכבוד ובדרך ארץ, ואם זה מאוד מפריע להם, ככל שזה לא נוגע להלכה אלא רק רצון שלך להראות בצורה כזו או אחרת, תבוא קצת לקראתם. העיקר לעשות את הטוב והישר בעיני האלוקים.
ברכה והצלחה רבה מאוד.
כבוד הרב התשובה הזה מפריע לי קצת משום יש עניין בחסידים ללכת עם כיפה גדולה ופיאות ארוכות שזה צורה של החסידים ואולי השואל הוא חסיד וההורים שלו לא חסידים או הוא אוהב את העניין וכו׳ וכו׳
הוא לא חסיד, הוא אוהב את הענין והם לא, ובדברים שאינם חיוב וזה מאוד מםריע להורים, יש מקום לבוא לקראת, כל צד יבוא קצת לקראת, ויהיה בסדר.
בטוח שזה מגיע רק מרצון להיראות ככה? הבחור כותב שזה גורם גורם לו לחיבור לתורה ויראת שמים. נראה שדווקא מצד ההורים הסיפור הוא חיצוני – איך הוא ייראה.
אם תהיה ירידה בחיבור ויראת שמים זה קצת מסוכן, לא?
הכל לפי הענין וצריך להתייעץ עם רב שמכיר מקרוב את הקונפליקטים עם ההורים. אפשר בדרך כלל למצוא דרך אמצע.
מחילה משה וצבי, איך יכול להיות שחסידות תבוא על חשבון עיקר הדין של כיבוד הורים? גם אם זה גורם לו להרגיש בשמיים, אם להורים שלו יש בעיה עם זה והם לא מוכנים לשנות את דעתם ויהי מה, הוא צריך לרדת מהשמיים ולחיות בארץ ולעשות את רצונם כי זה רצון ה'.
לפי מה שידוע לי כיבוד הורים לא בא על חשבון עבודת ה'.
ברור שלא מדובר על עניין הלכתי, ובכל זאת – לענ"ד הדברים החשובים ביותר בעבודת ה' (ולא מצוות אנשים מלומדה על יבש שמובילה להתקררות ונשירה בגילאים האלה) הם בדיוק החיבור של הלב והיראת שמים.
וכפי שכבוד הרב השיב – הכל תלוי לפי העניין. יש פה משחק עדין בין רצון ההורים (והבירור כאן הוא עד כמה רצון זה מגיע באמת ממקום של טובת הנער או להיפך – טובת איך נראה לנו שאנחנו רוצים שהבן ייראה) לבין בירור רצונו של הנער, עד כמה שהוא אמיתי או להיפך – נובע משיקולים של חיצוניות או עקשנות בעלמא.
הדבר שההורים בכל מקרה לא רוצים זה לקבל חלילה נער נושר או פורק עול, כי צמצמו אותו שלא לצורך וכיבו לו את הרגשת הלב ויראת השמים, מה שבאמת ה' רוצה מאיתנו.
"הדברים החשובים ביותר בעבודת ה' הם בדיוק החיבור של הלב והיראת שמים."
אם זה חורג ממסגרת ההלכה, הרגשת הלב היא לא מדד לכלום.
כמו שהעולם אומר, הדרך לגהנום רצופה בכוונת טובות.
יכול להיות שההורים שלו יסכימו לו ללכת ככה אם הוא יסביר להם, אבל אם לא, כמובן שהוא צריך לעשות מה שהם אומרים לו, חסידות אף פעם לא יכולה לבוא על חשבון עיקר הדין.
חברים, הנושא הזה מורכב ויש בו ענין רגשי לשני הצדדים, זה לא נושא לזרים, ואין מקום לתגובות, ויש להתייעץ פרטני עם רב שמכיר את המשפחה.
תודה
השאר תגובה