לתרומות לחץ כאן

רשיון נהיגה לנשים

שאלה:

שלום,
אני גרה בעיר שבעקרון יש תקנה לנשים לא לנהוג, הענין הוא שאף אחד לא מקשיב ונראה לי גם שהרב התייאש כי הוא לא מפרסם את זה כבר כמה שנים, אבל אם ישאלו אותו הוא מאוד מתנגד.
יש חובה לשמוע לתקנה זאת? במקרה שאני ממש צריכה את הרשיון להגיע לעבודה.

תשובה:

אינני מכיר תקנה כזו, ואני רואה שאת גרה בישראל? למעשה בשעת צורך יש להקל. תפרטי יותר מה התקנה ומי תיקן.

מקורות:

רבים מגדולי הרבנים הורו שאין ראוי לאשה לנהוג ברכב, ובראשם, בעל שבט הלוי הגרי"ש אלישיב והגר"ע יוסף. אולחם, בשו"ת אז נדברו חי"ג סי' פ תמה מאוד מה מקור מצאו לאיסור זה, וצידד להיפך, שבאופנים מסוימים אף יסייע הדבר לבעל ולילדים ללמוד תורה בהתמדה יותר וכו'. ויעוי"ש שהוסיף, שאף הגר"ש וואזנר לא סבר שיש בכך איסור גמור אלא בתורת חומרא בעלמא, והכל לפי הענין. כמו כן ידוע לי שהגרי"ש אלישיב התיר זאת לנשים הדרות בישובים מבודדים וכיוצא בזה שנצרכות לכך ביותר.

אני מעתיק לך חלקים חשובים מהתשובה שם בספר אז נדברו: אחרי מבוא הברכה והשלום כיאות לו. נתקבל בברכה יקרת מכתבו אודות מה שעורר לנכון מה שנתפרסם בחוצות בני ברך לאסור נהיגת מכוניות על ידי נשים, אני גם התפלאתי על הכרוזים. הנה בגמרא פסחים ג' ב' מבואר דאף על פי דרכיבת נשים על חמור לאו לשון נקיה משום פסיקת הרגלים בכל זעת נשים היו רוכבות על גב חמורים וגמלים ומסתמא גם הן בעצמן היה המנהיגות והגמקא שם רק מקשה דלמה כתיב לשון רכיבה שאינה לשון נקיה ולמה יהיה צניעות אדרבה היא סוגרת עמה בארגז שקורין מכונית. וניצולין בזה מללכת אחרי אשה ולעבור מבין השנים וגם מהסתכלות , (הבעיה היא שרק בודדות יש שהן נהגות וזה מעורר סקרנו ותשומת לב).

ומי שאומר שעל ידי זה נשים יהיה יוצאות יותר ברחוב אינו יודע מה שהוא שח, אנו רואים שהרחוב גדוש ומלאה עם נשים כמעט תשעים אחוז ה נשים, ועל ידי נסיעה במכונית לא מתרבה אלא להיפך כי מה שהיא צריכה כחצי שעה לעשות ברגל עושה במכונית בכמה דקות.

ומה שמעכ"ת מזכיר מת"ח מפורסם בטח התכוון לדידנו הגאון המפורסם מרה דאתרא הרב שמואל וואזנר שליט"א, אבל לפי מה שנתפרסם באחרונה במודעות כתב זה רק בתור חומרא ולא איסור ממש כמו שפירסמו בשמו באחרונה, ולפי האמור אינו מובן מה מקום החומרא בזה וכבר היה לי עוד מלפני שנים פתחון פה לפניו בקשר לזה שאין לזה שום שייכות לצניעות. ואם מחמירים בגלל צניעות במקום שאין להחמיר גורם להקל במקום שצריכים להחמיר.

ויש בזה גם משום כבוד הבריות ומשום דברים שבין אדם לחברו כי דברים כמו אלו שכשמתפרסמים תיכף נעשה מהמוסכמות, ומרננין על אלו שעושין ההיפך וכאילו הן מהקלות שאינן שומעות לחכמי הדור ולפעמים זה מזיק לשידוכין. בקיצור אין אני רואה שום חשש אם נשים נהגות יותר מאנשים אדרבה צריכים לחפש מקור לההיתר בנהגים אנשים אם פוגע ברחוב דברים שאם היה הולך ברגלים היה צריכים לעצום עיניו. יתכן שבנהגות יש גם הרבה דברים שליליים אבל זה משותף גם לאנשים והעלימו חכמים מזה בגלל שמחזיקים זה להרבה אנשים לדבר נחוץ מסיבת פרנסה או בריאות, והאמת שלפעמים גם לנשים זה נוגע לפרנסה ובריאות. וכמובן שכל אחד בחוגו המצומצם להשועמים בקולו יכול לעשות תקנות בזה לפי השקפתו והרגשתו אבל בתנאי שלא יפרסם בחוצות ובעיתונות שאחרים שאין עושים כן עושים איסורים ומקיימים מה שמתפללים "תתן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם". והלוא סוף סוף הדין הנפסק בשולחן ערוך סימן תר"ח הוי כתורה שלימה שצריכים לדעת מתי למחות.

הצטרף לדיון

7 תגובות

  1. אין בכוחם של חכמי הדור לגזור גזירות אחר חתימת התלמוד (וכנודע מדברי הרא"ש שבת כ"ד, והרב המגיד פ"ה מהלכות חוה"מ הלכה כ', והר"ן בתשובת הריב"ש סי' ש"צ, והבית יוסף או"ח סי' תס"ב, וכ"כ הרבה מגדולי האחרונים, וכ"כ פרי חדש או"ח סי' תס"א ד"ה עוד, יו"ד סי' פ"ז ס"ק ז', יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י', הגר"ח פלאג'י בשו"ת חיים ושלום דף מ"ד, שו"ת אגרות משה אה"ע סי' י"ב, ד"ה וכעין ראיה, שו"ת אור יצחק אה"ע סימן ג, שו"ת אז נדברו חלק י"א סי' נ).

    וממילא אין תוקף הלכתי לתקנה שתיקן רב פלוני בקהילתו, אלא המלצה בעלמא, ובפרט אחר דחזינן שלא התקבלה תקנתו כלל (כפי שכתבה השואלת).

    ולהלכה בענין נהיגה לנשים, אמנם הגר"ש וואזנר החמיר וכפי שכתב הרב המשיב, אבל הגר"ע יוסף היקל בזה ודלא כפי שכתב הרב המשיב (בתשובה כת"י! שהובאה בחוברת "כי בא מועד" הלכות פסח), וכן הגרי"ש אלישיב היקל בזה, וכן העיד בשמו הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו שליט"א: "מפי הגרי"ש אלישיב למדתי שתלוי הדבר בחילוק המקומות. יש מקומות שבהם אישה הנוהגת חריגה מהמקובל במקומה (הוא הזכיר את שכונת מאה שערים), ויש מקומות שבהם שכיח הדבר (הוא הזכיר את שכונת הר נוף בירושלים), שמי שאינה נוהגת הדבר חריג… אגב, רעיתי נוהגת". עכ"ל.

    ולמעשה רוב הפוסקים מתירים נהיגה לנשים, ובטענות האוסרים אין ממש, ואפרט את טענות האוסרים, והדחיות:

    א. טוענים שהדבר מבליט את האשה וגורם משיכת תשומת לב רבה – טעם זה אינו שייך בימינו כלל, כי בכל מקום (כולל כל הערים החרדיות) פשט המנהג שנשים נוהגות, ואיזה הבלטה יש כאן? וגם בקהילות סגורות שמקובל שם שנשים אינן נוהגות, מצויות נשים מבחוץ שנוהגות ובאות עם רכבן לאותו מקום.

    מה גם שהאלנטרטיבה גרועה הרבה יותר: במוניות יתכן איסור ייחוד, וגם כשאין איסור ייחוד ישנן בעיות נוספות שנגרמות כתוצאה משיחה עם נהג פטפטן; באוטובוס מצוי יותר שגברים יסתכלו עליה; בעלייתה לאוטובוס צריכה היא לטפס על מדרגות כשגברים מאחריה; עליה לדבר עם גבר זר – הנהג; ולעתים קרובות לעמוד בדוחק רב ממש מגע עם גברים זרים לזמן ממושך, כך שאין ספק שרכב פרטי עדיף.

    אשה הנוסעת באוטובוס פוגשת גברים זרים על בסיס יומי, ויתכן גם שתפגוש באותם גברים באופן קבוע ומזה יתפתח קשר פסול כלשהו שיוביל לאבדון.

    וגם אם לעולם לא יתפתח קשר, הרי הצניעות אינה קיימת באוטובוסים, כי גברים מסביבה יכולים לסקור אותה מכף רגל ועד ראש במשך כל זמן הנסיעה, או גרוע מכך, להתחכך איתה פיזית בשלב זה או אחר. וביבמות דף ק' איתא "נותנין לאשה תחלה; מ"ט? משום זילותא", דהיינו שזילותא לאשה להמתין בתור ויסתכלו בה, ומה נאמר על אוטובוס!

    כל הדברים הללו אינם קיימים כלל ברכב פרטי. היא נכנסת לרכב, מגיעה ליעד ויוצאת ממנו, וגם בכביש היא לא תפגוש אף אחד, אלא אם כן מדובר בפקק ארוך – שאז יש סיכוי קלוש שתפגוש את עיניהם של נהגים אחרים, וגם אז יהיה זה בקושי אחוז בודד מכלל הגברים שתפגוש באוטובוס על בסיס יומי.

    לאחרונה שמענו על נהגי אוטובוס ערביים שפיתו נשים ובנות חרדיות. היכן מקרה כזה יכול לקרות עם אשה נהגת?

    ב. טוענים שהדבר דומה לרכיבה על סוס שנאסר לאשה – הדין לגבי סוס הוא שאם שתי רגליה בצד אחד של הסוס, מותר לה לרכוב, דהיינו שאין איסור בעצם הרכיבה, אלא רק בגלל הפישוק, מה שלא שייך כלל ברכב.

    ג – טוענים שהדבר גורם סכנה של תאונות דרכים – ע"פ הסטטיסטיקה, נשים מעורבות פחות מגברים בתאונות (בנתוני הלמ"ס: נשים מעורבות ב26% מהתאונות אל אף שהם 42% מהנהגים), ובפרט בתאונות קטלניות (אז שיעור הנשים המעורבות יורד ל11% בלבד).

    ד – טוענים שישנה בעיה בלימוד נהיגה עם מורה גבר – היום אין בעיה למצוא מורות ללימוד נהיגה.

    ה – טוענים שעסק הנהיגה הוא ענין גברי – אינו מחייב, כי בעלה יכול לתדלק, ולטפל בכל ענייני האוטו, והיא רק תנהג למחוז חפצה.

    וכפי שכתבתי, רוב הפוסקים הקילו בזה, ושמעתי בשם הגרח"ק זצ"ל שאברך אחד שאלו, מאחר והוא מעניין לקנות רכב לצרכי המשפחה, הוא מתלבט מי עדיף שיעשה את רשיון הנהיגה הוא או אשתו, והשיב לו הגר"ח שמאחר ומי שנוהג מטבע הדברים הופך לנהג של המשפחה שלוקח/מחזיר את הילדים מהגן, קניות, הקפצות, הובלות וכו' וכו' וכל זה יגרום לו לביטול תורה, ולכן עדיף שאשתו תנהג, כי ממילא היא עסוקה רוב שעות היום בטיפול בבית ובילדים.

    גם הגר"מ מאזוז התיר, וכך כתב באתר האינטרנט של ישיבתו: "הרב שבט הלוי נר"ו אוסר ויש מתירין. אבל גם למתירין אין לאשה ללמוד נהיגה אצל נהג רק אצל נהגת. כי כמה מכשולות יצאו מזה. ואחר שלמדה מותר לה לנהוג בעת הצורך".

    אף הגר"ש מחפוד שליט"א התיר לאשה לנהוג, כך ע"פ השמועה, ובלבד שתלמד נהיגה אצל אשה, משום שבשנים האחרונות הדבר נפוץ יותר ואין בזה משום חוסר צניעות, וכן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל הורה לאחת שנוהגת וגרה בקרית ספר שהיא יכולה לנהוג שם. עוד התירו ע"פ השמועה, הרב יעקב אדלשטיין, הרב משה פיינשטיין, והרב חיים פנחס שיינברג זצ"ל.

    והגאון הרב יוסף שיינין שליט"א, רב העיר אשדוד, ולשעבר אב"ד ת"א, כתב בתשובה: "לא נראה לי שיש בכך בעיות צניעות. אשה ההולכת ברחוב היא יותר נראית מאשר היא בתוך הרכב, ולכן בעיני אין בעיה.

    ידוע לי שישנם רבנים ששוללים את זה, אני לא יודע למה, לא באתי איתם בדברים ולכן אינני יודע מה הנימוק שלהם. אולי צריך היה לשלול מנשים ללכת ברחוב. לדעתי לאשה שהולכת ברחוב יש בעיה יותר מאשר אשה הנוהגת ברכב".

    וכן הגאון הרב מרדכי מלכה שליט"א, רב העיר אלעד, כתב: "אני כתבתי תשובה ארוכה שיש להתיר לאשה, והבאתי לכך מקורות בהלכה. כל הנקודה היא השאלה של גדר דבר שלא ילבש, וצניעות. למעשה, הנהיגה היתה גם בבהמות בזמנם – אם זו רבקה כאשר היא נעזרת כשהיא רכבה על גמלים. יש גמרות על זה שכשהאישה נוהגת היא יושבת בצורה יותר צנועה מאשר האיש.

    על כל פנים, מבחינת מעשה הנהיגה אנחנו מוצאים שעצם הנהיגה לא אסורה אלא העניין שהאישה צריכה לנהוג בצניעות, עכשיו בימינו שמדובר בכורח המציאות למשק הבית שזהו קיומו של הבית – אם זה הסעת הילדים או קניות, ובמידה והאישה לא תנהג, הבעל יצטרך לעשות זאת ויהיה זה ביטול תורה, אז ודאי שנהיגת האישה היא מצווה. לכן כתבתי שבהחלט אפשר להקל".

  2. שלושת רבעי ממה שכתבת הוא שמועות, עוד שמינית פרשנות לא מדוייקת של המובאה [כמו בענין הרב מאזוז], נשאר שמינית אמת. לעצם הענין אני גם חושב וכמו שכתבתי שבמקום שמקובל שנשים נוהגות ויש צורך חיוני, המיקל יש לו על מי לסמוך.

  3. העיקר להלכה הוא מה שכתבתי, פירוט טעמי האוסר ודחיית דבריו. והראיות שהבאתי לדבריי הן תשובות הלכתיות מנומקות, שאפשר לדון בהן, לקבל או לדחות, ויש כאן כמה תשובות:

    א. דברי הגר"ב זילבר שמובאים לעיל במקורות, שהרחיב בזה.

    ב. הגר"מ מלכה שהרחיב בזה.

    ג. הגר"ד לאו שהשיב וגם העיד בשם הגרי"ש אלישיב (וכיוון שאדם גדול מעיד, אי אפשר לקרוא לזה שמועה).

    ד. הגר"ע יוסף שהבאתי ממנו תשובה בכת"י מתוך הספר "כי בא מועד", וגם לזה אי אפשר לקרוא שמועה.

    ה. הגר"י שיינין שגם כתב תשובה.

    ו. הגר"מ מאזוז שהשיב בעצמו שיכולה לנהוג בשעת הצורך (ואיזה פרשנות לא מדוייקת יש כאן?)

    והשאר זה אכן שמועות שהבאתי לרווחא דמילתא, אף שברור שאין להסתמך על שמועות.

    וכנגד זה מי האוסרים? רק הגר"ש וואזנר, שהוא דעה יחידאה.

  4. דעת הגרי"ש אלישיב היתה ברורה וזאת אני יודע מכלי ראשון שאלה ששאלנו אותו במשפחתנו והבאתי את זה כמה פעמים כאן באתר, שבמקומות מבודדים שיש צורך חיוני ברכב, וגם נהוג שם שנשים נוהגות מותר, בעיר במפורש לא היתה דעתו נוחה מכך כלל. באופן די דומה היה משיב הגר"ע יוסף, שבמקום צורך גדול יש להקל. כך לדעתי היתה הדעה המקובלת על הרבה מהפוסקים בדור האחרון. חריג בכולם היה הרב זילבר ולכן ציטטתי את תשובתו. הרב מאזוז ממה שציטטת כלל לא הכריע וגם אין דרכו להכריע, הוא הביא שי אוסרים ויש מתירים… מה מצאת בזה?? אינני מכיר את שאר הרבנים שהזכרת, ואינני חושב שמעניין את המעיינים תשובת כל רב מקומי שכותב את דעתו, שואלים לדעת זקני העדה הפוסקים המפורסמים. כמובן אני מכבד כל אחד אבל אין מקום כרוכלא לקבץ תשובות מסוג זה. השאר היה שמועות.
    אישית אני חושב שהיום זה כבר הרבה יותר מקובל, בשכונה בה אני גר בירושלים מאות נשות אברכים נוהגות, וזה ממש נפוץ באופן שקשה מאדו להגיד שיש בזה משהו שחורג מגדרי הצניעות, בעיני בפרט בגיל יותר מבוגר זה בודאי כבר לא חריג. וכיון שנשים היום עובדות קשה מאוד שעות רבות ובמקומות מרוחקים וכל דבר שיכול לסייע זה כמעט פיקוח נפש לפעמים… יש הרבה יותר להקל, אבל מכאן ועד להעמיד את הרב וואזנר כדעה יחידה שחשב בכלל שיש בעיה, זה קצת מוקצן…

  5. כנראה מי שלא היקל בפשיטות הוא מחמת שלא היה רגיל בזה, ומאידך – לא ידע כמה גילוי עריות כפשוטו יש באוטובוסים.

    ולכן אפילו במקום שאין נשים נוהגות כלל, מול "חוסר הצניעות" בנהיגה יש לשים את האופציה השניה שהיא גילוי עריות ממש, ובמקרה הטוב חשופה למבטים ממושכים פי אלף ממה שהיו מביטים בה בנהיגתה ברכב.

  6. אני מסכים איתך שיש לעודד מאוד את האוטובוסים מהדרין, בשכונתי כל האוטובוסים כאלו והציבור מציית לכך בפשיטות כבר שנים.

  7. לא מועיל מאומה. אע"פ שיש לי רכב פרטי ב"ה, לעיתים הייתי צריך לנסוע באוטובוס לכותל וכך יצא לי לראות כמה פעמים איך נראה אוטובוס מהדרין מקרוב.

    ואע"פ שהנשים יושבות אחורה, בעמידה נדחסים כולם יחד ומתחככים זה בזה (עכ"פ כשזה רוצה לעבור לפה וההוא לשם) וזה שהנשים מרוכזות בחלק אחד אדרבה מיקל על הרוצה לצפות בהם (רח"ל), וגברים עומדים באמצע האוטובוס ומביטים בהן.

    יתכן שאוטובוס מהדרין הוא הרע במיעוטו אבל עדיין הוא רע מאוד. אין בכלל מה להשוות לנהיגת אשה ברכב פרטי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל