לתרומות לחץ כאן

יחס בן תינוקות שנשבות לאחיך במצוות

שאלה:

שלום לכבוד הרב
מקובל בפוסקי זמננו להתייחס לאחינו החילונים "כתינוקות שנישבו" ולראות את מעשיהם כאנוסים. לכאורה זה אמור להיות לגבי דיני מעלים ולא מורידים וכדו', ואולם לגבי המצוות שעליהם נאמר שהם שייכים רק ב"עושה מעשה עמיך" ו"אחיך במצוות" לכאורה גם אם נגדיר חילוני כאנוס הוא עדין לא עושה מעשה עמיך שזאת נראת הגדרה חיובית של עשיית מצוות. [נפק"מ להלכות לאיסור לה"ר, ריבית, הונאה, וקללה, ומצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך]. אשמח לדעת מה דעת כבוד הרב, וכן אם יש מקורות שכותבים להדיא חילוק זה

תשובה:

גם זה שאינו עושה מעשה עמך, זה רק באופן שאכן יש תביעה קשה עליו מדוע אינו נוהג כך… אבל אם נניח שהוא אנוס, אין לדבר עליו לשון הרע. מה שכן חשוב לדעת, שכל הפוסקים שהקלו לדונם כאנוסים זה רק מכח ספק, אבל ברור שלא מצטרפים למנין ואין לצאת ידי חובת קידוש וכדומה מהם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל