שאלה:
שלום וברכה,
רציתי לשאול בנוגע לדין שמוע בין אחיכם.
(אני בכוונה לא משתמש בשמות מפורשים כדי למנוע בעיות מיותרות)
לפני מס' שנים היה סיכסוך גדול ולא נעים בכלל בין מס' רבנים והרבה רבנים שנחשבים לגדולים בציבור יצאו נגד אחד הרבנים על כך שהקים מפלגה ופירשו את זה כפגיעה בכוונה תחילה ממש (מסיבה לא ברורה) בגדול הדור (מסתמא אתם ודאי יודעים על מה מדובר…)
אותו רב טען שוב ושוב שזה לא כוונתו וכוונתו להועיל לציבור החרדי כפי שרבו המליץ לו שמדובר בעשיית מצווה, וסבר שיכל לסחוף אחריו הרבה קולות… והחליט ללכת על זה בכל הכח, אך זה לא עזר והמשיכו לצאת כנגדו השכם והערב כאילו הוא פועל במכוון לפגוע במפלגת ש"ס (ובנוסף גם אם "חלילה" כמה קולות ירדו מש"ס הם ילכו למפלגה שמודרכת על פי התורה ולא ייגרם מזה נזק לציבור)
בשלב מסויים החליטו להחתים רבנים רבים על מכתב חריף כנגד אותו רב והרב יעקב יוסף שידע מהתוכנית הזו יצר קשר עם הרב שהקים את המפלגה ואמר לו שידע שמתכננים כך ושידע שכל רב שיחתום על הפסק הזה הוא עובר על איסור של שמוע בין אחיכם והוא עושה "סנהדרין של אסד" "משפט שדה" וכו' אם לא יברר אם ה"נאשם" את הסוגייה כראוי
ובאמת הרבה חתמו ולא יצרו כלל קשר עם אותו רב "נאשם" שהקים המפלגה.
אותו רב שהקים המפלגה פנה לר' חיים קנייבסקי זצ"ל והסביר לו את כל המצב, והרב קנייבסקי אישר שכל מי שחתם אכן עבר על אותו איסור.
השאלה שלי על כל העסק הזה מה דעתכם על כל זה? האם אתם מכירים איזה היתר לדבר נגד רב שזיכה את הרבים שנים בלא לברר איתו כלל את העניין? הרי לפרסם פסק עם השלכות חמורות בלא לברר כלל או אפילו לנסות "לתקן" את אותו אדם זה מעשה משונה מאוד ולכאורה ר' חיים והרב יעקב יוסף כבר פסקו מה דינם.
אבל מדובר בסוגיה מורכבת ולא נעימה והייתי שמח לשמוע מה יש לכם להגיד בנושא, ומאחר ומדובר ברבנים שנחשבים לגדולים בציבור אז קשה לייחס להם איסור חמור כזה אבל בפועל קרה מה שקרה וצריך להיות אמיתיים עם עצמו שהרי אנו עובדים את הקב"ה ולא את הרבנים עצמם והרי יכול להיות מצב שגדולים טעו ופעלו שלא כראוי כמו שרואים בכל התנ"ך על טעויות של גדולים…
בנוסף חשוב לציין שלדעתי כל אותם רבנים (הרי חלקם הם רק רבני בתי כנסיות וכד') לא יכולים לחלוק על ר' חיים קנייבסקי והם צריכים בהחלט לחשוש לטענתו…
אשמח לשמוע מה דעתכם על העניין ואיך להתייחס לכל הנושא. (אגב, להגיד להתעלם מזה אי אפשר שהרי יש מציאות ברורה לכאורה של עוול רציני שנעשה לאותו אדם ואין דבר כזה שרבנים גדולים יעשו כרצונם כנגד התורה ואם הם עברו על איסור כזה ולא חזרו בהם אני לא מעוניין ללמוד מהם תורה וללכת על פי הדרכתם)
תשובה:
שלום וברכה
אינני רואה עצמי ראוי לעמוד במקום גדולים ולדון בענינים העומדים ברומו של עולם, אבל אני כמעט משוכנע שהסיפור עם הגר"ח קנייבסקי לא היה ולא נברא או שלא הבין במה מדובר, כי אינני מבין מה שייך כאן נושא של דין תורה ושמוע בין אחיכם… אין כאן נושא לדון בו… לא מדובר בענינים שבין אדם לחברו בכלל… יש כאן שאלה עקרונית מאוד שקשורה להנהגת הציבור, וזה נושא אחר עם כללים אחרים. לא יתכן בעולם שכל אדם, גם אם זכה להחזיר יהודים בתשובה וכו', יעשה דין לעצמו ויחליט לעצמו במה שנוגע לכלל הציבור, ובעצם נוגע במישרין לכל הפרהסיה הציבורית של מדינת ישראל ולכל עתיד הציבור החרדי בכל התחומים! בשל כך יש נושא שנקרא גדולי הדור, יש רבנים שהתקבלו על ידי ציבור ענק של תלמידי חכמים כמנהיגי העדה כולה, והנושאים הללו מסורים להם. כאשר יש נושא פנים קהילתי או משפחתי או אישי, כל אחד יש לו את רבו וזה נהדר, אבל כשיש נושא ציבורי, אדם פרטי שנוטל יוזמה לעצמו פוגע בכולם, והנהגתו מהווה עזות מצח וחוצפה כנגד זקני העדה. הנהגה כזו יש להוקיע ובפומבי, כדי להרתיע אותו ואחרים שלא לעשות כדבר הזה. לדרוש מזקני העדה לבוא לדין תורה עם אותו רב כביכול מדובר במעמד שווה, וכביכול יש כאן שני צדדים, זו טעות גדולה, צריך להבין שעיקר הנקודה היא שהוא בכלל לא רשאי לעסוק במה שהוא עוסק. היהדות אינה דמוקרטית עם כל הכבוד, יש בה היררכיה מאוד ברורה של חכמי התורה. לא יתכן שאדם כריזמטי ככל שיהיה, אבל עם כל הכבוד מעלתו התורנית והרוחנית אינה בקנה מידה דומה לזקני העדה, יחציף פניו כנגד גדולי הדור.
[אגב מה שכתבת שהוא לא פוגע והקולות ילכו למפלגה תורנית אחרת זו שטות והבל, כי לא היה צד שיעבור את אחוז החסימה, כל המטרה היתה רק להתריס ולהחציף פנים כנגד כל השאר…].
כך אדם יכול להחציף פנים כנגד גדולי ישראל בעניני כשרות ולטעון שהכל טרף ועוד תחומים, לא יתכן להשלים עם תופעה כזו. זו פשוט הפקרות שיש להוקיעה.
בשורות טובות ישועות ונחמות.
