שאלה:
למה שבות דשבות מתירה מלאכה במקום הפסד מצווה או צער גדול ולא אוסרת?הרי יש כאן שני איסורים דרבנן ולמה שבות אחת לא מותרת לצורך מצווה כגון הכנה משבת ליום טוב? בכללי האם שבות דשבות זה מושג לאסור מלאכה או להתיר?
תשובה:
שבות דשבות זו לא סיבה לחומרא, אסביר את המינוח ונבין: שבות אחת – לטלטל מוקצה לצורך חולה. שבות דשבות – לומר לגוי שיטלטל מוקצה לצורך חולה. כלומר כאן האיסור הוא הרבה יותר רחוק, איסור אמירה לגוי לעשות מלאכה בשבת הוא אמנם שבות, אבל אני לא אמרתי לו לעשות מלאכה בשבת! אמרתי לו רק לעשות מלאכה דרבנן [שבות] בשבת!
