לתרומות לחץ כאן

קריעה על ירושלים – לתושבי ירושלים

שאלה:

האם יש מקור למנהג ירושלים שאין קורעין כשרואין מקום המקדש ביום שאין אומרים תחנון?

תשובה:

שלום רב

גם אדם שגר בירושלים אם לא ראה את הכותל שלושים יום עליו לקרוע [אגב אין קשר בין ראיית ערי יהודה לראיית מקום המקדש, אלו שני חיובים נפרדים]. אמנם קיים מנהג כזה בירושלים שבני העיר לא קורעים, כנראה מתוך הנחה שאיכשהוא הוא ראה בחוסר שימת לב [יש לכך מקור ברדב"ז אבל סברא שלא כל כך קיימת כיום שהעיר גדלה מאוד. כמו כן יש שסוברים שאם אדם עובר במקום שניתן לראות ממנו את מקום המקדש אלא שאותו אדם אינו מביט לשם גם אין חיוב לקרוע.

מקורות:

על החיוב לקרוע באופן הנ"ל ראה אגרות משה או"ח ח"ה סי' לז. המנהג שלא לקרוע הובא כבר בשערי תשובה בסי' תקסא בשם הרדב"ז, ובברכי יוסף שם ס"ק ב וכף החיים ס"ק כו, וראה שו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' קסה שהמיקל יש לו על מי לסמוך אף שהמחמיר תבוא עליו הברכה. על כך שיש לפקפק בהיתר זה בזמנינו שירושלים גדלה מאוד, ראה שם ח"ד סי' קלא, אשרי האיש פרק עג סעי' יב בשם הגרי"ש אלישיב. סברא מענינת להקל הביא במעדני שלמה עמ' נח בשם הגרש"ז אויערבך, שחובת הקריעה היא חלק מביטוי של צער, ומי שבנקל מגיע לכותל מתי שירצה ועברו עליו שלושים יום שלא בא, סימן שאינו חש במיוחד את צער החורבן, ואם כן אין לו סיבה לקרוע… וראה כעין זה במשנה הלכות ח"ו סי' קי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל