לתרומות לחץ כאן

ברכה אחרונה על הקידוש שעושה לפני הסעודה

שאלה:

כשאדם עושה קידוש לפני הסעודה הוא אינו מברך ברכה אחרונה על הקידוש. [עי' משנ"ב שדן בזה אבל כך המסקנא].
אם הוא אוכל מזונות רוגלעך לפני נטילת ידיים הוא אינו עושה ברכה אחרונה, כי שמא הברכה על רוגלעך הינה בהמ"ז שהוא יעשה אח"כ.
שאלתי היא, האם בכה"ג הוא כן צריך לעשות ברכה אחרונה על היין שבקידוש [במידה והוא לא ישתה יין באמצע הסעודה] כי כאן לא שייך לומר שהיין הוא חלק מסעודת הפת, שהרי עשה על כך קידוש במקום סעודה נפרדת – על הפת הבאה בכיסנין

תשובה:

שלום וברכה

בערוך השלחן סי' קעו סעי' ח מבאר, שמה שלא מברכים על המיני מתיקה שאחר הקידוש, אינו רק משום שהם ספק פת, אלא בגלל שמיד אוכלים סעודה וכיון שקידוש הוא במקום סעודה, זה נחשב הכל אכילה אחת [והביא שם שאף שבמגן אברהם נראה לא כך, מסתמא דבריו אמורים באופן שלא אוכלים מיד] ממילא לדבריו גם על הקידוש לא מברכים ברכה אחרונה. אמנם מחמת הספק בהגדרה של ההפסק הקטן שעושים וכו', נהגו לעשות שינוי מקום ואז ניתן לברך על הכל בלי להכנס לספקות.

חג שמח ושבת שלום.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. א. ברור הדבר שאם אוכל רוגלעך ומיד אח"כ נוטל ידיו הקידוש מתייחס להכל, והוי קידוש במקום סעודה.
    ב. גם אם נניח שאין זה קידוש במקום סעודה, הוי כיין הבדלה שאם כבר נטל ידיו פסק המ"ב בסי' רצט שאינו מברך ברכה אחרונה על היין.
    ג. למעשה יש לומר שאין זה גרע מאדם שיצא ידי חובת קידוש בבית הכנסת, ושוב מקדש בביתו, שאמרינן שסו"ס כעת הוא מקדש במקום סעודה על הפת, וה"נ הקידוש מתייחס לפת, כמובן, רק עד כמה שלא עושה הפסק.
    ד. לכן הלכה למעשה איני מבין מדוע לעשות שינוי מקום.

  2. לא הצלחתי להבין איך כל מה שכתבת קשור למה שאני כתבתי, אני כתבתי שכיון שקצת מפסיקים לאחר אכילת העוגה לפני שרוצים ליטול ידים, לכן ראוי לעשות שינוי מקום לפני שנוטלים ידים, וכך לא נכנסים לשאלה מה עדיף לעשות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל