לתרומות לחץ כאן

האם אדם מקבל עזרה משמים לחטוא?

שאלה:

שלום, לגבי אדם "תינוק שנשבה" או מזיד שעושה מעשים נגד רצון הבורא/נגד נורמות תרבותיות /נגד דרך ארץ כגון מרמה אנשים.
האם ייתכן ויקבל סיעתא דשמייא בכך? או שאם הוא מרמה ומצליח זה כי הוא פועל ומנצל את חוקי הטבע – כלומר הוא חכם/ערמומי והוא מצליח לרמות אדם פחות חכם/תמים ?
נראה שאם נאמר "ודאי שלא! שהבורא יעזור לאדם שכזה?!" עדיין נוכל לומר:
מצד שני, נראה שאפילו אם הבורא לא יעזור לו , לפחות נראה שהבורא לא יתערב משום חופש הבחירה של האדם. כלומר הוא לא ישים לו מכשול על כל בחירה שגויה אלא רק יענישו בעולם הזה ובעולם הבא.
האם דבריי מכוונים להשקפה היהודית האמיתית?
אודה לכם על תשובתכם בנושא.

תשובה:

שלום וברכה

זה שיש לאדם עזרה לחטוא זה ברור, בעצם לא היינו יכולים לעשות שום דבר בלי סיוע ממרומים, בורא עולם מנשים אותנו בכל רגע, אין אדםן יכול להרים יד או רגל בלי השגחת ה', ועל זה נאמר בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו, ואם אדם בוחר לחלל שבת, אז הוא יקבל בריאות ועזרה ויכולת לחללה רחמנא ליצלן. השאלה היא אחרת, האם אדם יכול לבחור להרע לחברו בלי שנגזר על אותו חבר כל רע! בענין זה כתבנו באריכות רבה כאן.אני חושב שצדקתי בהגדרה שם, אשמח לדעתך.

ברכה והצלחה וחג שמח.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. דברי הרב נשמעים אבקש לחדד ברשותכם.
    אחרי דברי הרב אני חש צורך לחדד את שאלתי (לא באופן שמעורר תשובה נוספת דווקא אלא רק כדי להבהיר):
    בסיאתא דשמיא בעצם התכוונתי לעזרה מיוחדת. מה שאנשים צדיקים ומאמינים קוראים סיעתא דשמיא. לא הכוח לחטוא שהשם נותן לכל אדם להכניס איסור לפה. אלא הבונוס שה' נותן לאדם "משום מקום" בעבודה . או הצלחה פתאום במבחן במקצוע שהאדם חלש בו. משהו ניסי.
    כלומר עזרו לו מלמעלה מעבר לכוחותיו הטבעיים. לעזרה כזו אני מתכוון בסיעתא דשמייא.
    לגבי הדוגמאות שנתתי לגבי אדם רמאי. אם הרמאי מקבל עזרה מה' לרמות אז נראה שגם הקורבן אמור לקבל עזרה מה' בצורת הגנה מהמנסים להרע לו. אז שוב מגיעים לנקודה של שמ שקראתי "דרך הטבע ": (שאותה הזכרתי בשאלתי המקורית): כלומר כל דאלים גבר…החכם/ערמומי מביניהם יגבר ואין כאן סיעתא דשמיא (מיוחדת) כלל אלא רק עזרה שכל אדם באשר הוא אדם מקבל.. וה' אינו מתערב לא לטובת זה ולא לרעת זה . או שיש לומר שה' יתערב לטובת הקורבן רק אם יש לו זכויות המצדיקות הגנה.
    חג שמח!.
    משה

  2. אני שוב מחדד שהם שני נושאים, לגבי אם יש עזרה מיוחדת לפעמים כן, "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו".
    לגבי אם יש יכולת לבחור להרע לשני, אם הקב"ה מתערב לטובת הקרבן וכו', בזה הארכתי בקישור הנ"ל, שלמרות שמקובל שיש בזה מחלוקת בין האור החיים לחובות הלבבות, לדעתי לכל הדעות לא ניתן לבחור להזיק לאדם אחר, אלא שאם נגזר על אותו אדם מחמת חטאיו להיות עזוב למקרים על זה יש שאמרו שאדם אחר יכול לבחור להרע לו.

  3. כלומר המרע לחברו יקבל את כל סיאתא דמשייא שהוא רק יצטרך כמו צדיק גמור?
    אם הוא תכנן להרע על ידי שיחת טלפון שחייבת להתבצע בשעה שלוש, והמרע שכח להתקשר, אז הוא יקבל מה שאנשים טובים קוראים סיעתא דשמיא? ה' באיזה שהוא אופן יזכיר לו שלא בדרך הטבע להתקשר ב15:00? משל ה' אומר לו לאותו רשע "כבודו צריך להרע לפלוני בשעה 3, כבודו שכח?!"
    בכוונה אני מקצין את הדברים, אולי כי קשה לי לקבלם עד הסוף ,הרי כל חיינו אנחנו שומעים ומעידים שה' עזר לנו ולולא עזרתו היינו מפספסים המון דברים טובים, ונשמע שגם הרשעים יכולים לומר אותו דבר. וזה בעצם המהות העיקרית לשאלה שלי.
    תבורכו!

  4. ברור שהשגחה פרטית זה זכות שאין טעם ליתנה לרשעים, כפי שהבאתי מרבינו בחיי חלק מהעונש לרשע הוא לעוזבו למקרים, זה לא הסדר הרגיל לסייע לרשע דרך נס לעשות רצונו, אבל לפעמים דוקא ברשעותו יהיה לו עזרה גדולה כדי להאבידו, או כדי להשתמש בו לצורך עונש, כמו נירון קיסר שראה בדרך נס שיכבוש את ירושלים כיון שכך נגזר, אבל כששאל מה יהיה עונשו של המחריב, נאמר לו שיענש בכל חומר הדין ואין סתירה בין הדברים…

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל