הלומד תורה שלא לשמה נעשית לו סם המוות

שאלה:

שלום לכבוד תורתכם רבני אתר דין,

בגמרא מסכת תענית ז ע"א – נוזל כטל או עורף כמטר

…היה רבי בנאה אומר: כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים, שנאמר: "עץ חיים היא למחזיקים בה", ואומר: "רפאות תהי לשרך", ואומר: "כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים" (משלי ח לה). וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות, שנאמר: "יערף כמטר לקחי", ואין עריפה אלא הריגה.

בהמשך לעיל, האם בכל יום, מביא עצמו אדם/בעל תשובה/ת"ח, לכדי סיכון שלא תעבור על "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"?

(לא התרשמתי מהשאלה, זאת למרות שאין בהשגותיי הקלות תשובות חכמות, יחד עם זאת אני יודע שהשואל עשוי להדהד בה שוב, אז הבאתי לבית המדרש)

מראש תודה רבה!

תשובה:

חלילה וחס… בכל הנושא של לימוד תורה לשמה יש אין ספור דרגות שונות. לצורך הענין, הרי ברור שגם אדם שלומד ויש לו מחשבות של כבוד, או מילגה, או פחד מעונש וכו', אם היית נותן לו עכשיו אפשרות לקבל אותו כבוד ואותו כסף וכדומה באופן אחר, ברור שלא ירצה, כי בתוך כל המדרבנים למיניהם תמיד מונח היסוד שהוא מאמין בלימוד התורה ורוצה לעשות את הטוב בעיני האלוקים. אלא שיש אדם בעל מעלה שאין לו שום נגיעות אישיות והוא לומד את התורה ממש בטהרתה, ויש שצריך דירבון כזה או אחר, לחץ חברתי, ועוד. ולכן, מה שאצל אדם גדול נקרא תורה שלא לשמה, אצל אנשים פשוטים כמונו נקרא לשמה, כיון שתמיד מונח בזה היסוד של הלשמה שהוא בעצם המניע הגדול והשורשי של כל הענין הזה.

ממילא, דברי הגמרא נכונים אצל כל אדם לפי דרגתו, גם בזמנינו אם יהיה אדם שהוא בתוכו כופר בכלל בכל התורה, אלא שמה לעשות, הפרנסה שלו זה ללמוד וכדומה, זה יעשה לו סם המוות, אבל אני בטוח שלא לאדם כזה כוונתך…

שנזכה לכל הישועות.