שאלה:
אני מקיים אורח חיים חרדי לכל דבר ועניין, ועד לא מזמן הרגשתי שהייתה לי אמונה יציבה וחזקה בהשם יתברך.
לפני כמה שבועות התחילה לי הרגשה רעה, ואני בתקופה לא קלה נפשית.
קרו לי בעבר תקופות כאלה ותמיד בזכות ההתחזקות באמונה יצאתי לאור גדול ברוך השם.
כעת, לראשונה, אני לא מצליח להרגיש את האמונה, אני מתפלל בכח, הכל כבד, לא מבין מה קרה לי, אני יודע שאין יסורים ללא עוון
אבל אילו עוונות מביאים יסורים שבהם אדם לא מרגיש את השם בכלל, אני אומר להשם בתפילות שרק יתן לי לראות את האמונה להרגיש שהוא איתי, כל השאר פחות משנה לי, אני מקבל את היסורים באהבה, אבל לא יכול בלי להרגיש את האמונה, אני מפחד שזה בורח לי חלילה
תשובה:
ידידי יקירי!
שאלתך כואבת וזועקת, אבל צריך לזכור את דברי רבינו תם הידועים שאומר שכל אדם יש לו מה שנקרא ימי אהבה וימי שנאה, ימים שהוא מרגיש קרוב לבורא עולם וימים שהוא מרגיש רחוק, והכל זה נסיונות, אבל צריך לזכור שככה זה ולא קרה שום דבר, רק צריך להתרומם מתוך הקושי הזה ולהמשיך הלאה ואחרי הפעולות נמשכים הלבבות, מתחזקים בעוד קצת לימוד תורה ועוד מצוות והאור בוא יבוא.
רבי נחמן מברסלב בתורה כ"א ועוד מקומות מדבר על כך שלפעמים האדם נמצא בנסיונות כאלו כי המוחין שלו בבחינת עיבור, מכוסים ולא נגלים, והכל נעשה כדי שיזעק לה', והזעקה הזו תגרום להולדת המוחין ולהארה גדולה על נשמתו.
תרבה בתפילה ובעבודת ה' בשמחה והגאולה בוא תבוא.
אני מאמין באמונה שלימה שזהו ניסיון,אלא שמבהיל אותי שלראשונה איני מצליח להרים את עצמי באמצעות האזנה לשיעורי חיזוק ואמונה.
תפילות שלימות בהן אני מדקלם את מילות התפילה ומתנדנד,רק שלא מצליח לכוון.
התפילה בכח,החברותא בכח,לקום מהמיטה בבוקר בכח,לאכול בכח.
ככה זה כבר כמה שבועות.
נמתין לישועת השם במהרה.
העיקר לא להתייאש, ולנסות יעדים קטנים, רק עוד ברכה אחת בכוונה גדולה וכו'.
השאר תגובה