שאלה:
שלום,
נאמר פה כמה פעמים שיש שיטות בראשונים שמעשה כיעור אוסר אישה לבעלה. רציתי לשאול אם זה אך ורק כאשר יש עדים ו'קלא דלא פסיק'? האם יש עוד אפשרות שנאסרת?
אתמול נשאלה פה שאלה בעניין ובין הייתר בתשובה נאמר:
(כמובן רק כאשר יש מעשה כיעור עם אותו אדם ולא אם יש עדות ברורה או שהיא מודה שאז ודאי היא אסורה לו)
האם העדות הברורה וההודאה היא לגבי מעשה כיעור או יחסי אישות?
אם האישה יודעת שהיה רק מעשה כיעור היא נאסרת?
תודה
תשובה:
שלום רב,
כוונתי לומר שהסוגיה מתחילה רק כאשר יש עדים למעשה כיעור שאירע וכן קלא דלא פסיק. אבל אם רק האישה אומרת שהיה מעשה כיעור ותו לא ודאי שהיא נאמנת שהרי הפה שאסר הפה שהתיר. ומצד עצם המעשה כיעור ודאי שאינה נאסרת.
אמנם בשות חתם סופר סי' ק' חידש שאם היא מודה על יותר ממעשה כיעור ובהגדרה היא מספרת שהיה כדרך המנאפים אבל עדיין טוענת שלא נאסרה דהיינו שלא היה ביאה, היא נאסרת משום החזקה "אש בנעורת ולא תשרף?" ובחזון איש תמה על סברתו משום שעדיין יש "פה שאסר" אבל רק מעשה כיעור גם לסברת החתם סופר ודאי שלא נאסרת אא"כ יש עדים על מעשה הכיעור ויש קלא דלא פסיק וגם זה כאמור תלוי במחלוקת ראשונים.
