לתרומות לחץ כאן

שאלות בספר קודש

שאלה:

שלום רב!
האם מותר לפתוח בספר (קודש) כדי לקבל תשובות?
שמעתי מרב מסוים – שמותר רק לאדם שלא יודע מה לעשות או מתלבט בדבר שהשכל האנושי או דעת תורה לא יכולים לענות על זה.
(עדיפות למקורות), תודה רבה!

תשובה:

שלום רב

מסתבר שיש בזה שני איסורים: א. יש איסור של "לא תנחשו", כלומר אסור לאדם לומר אעשה דבר מסויים ואם יקרה כך וכך סימן שאני צריך לעשות כך, ואם יקרה אחרת אעשה כך. ב. אולי יש בכך חשש של דורש אל המתים.

ועל כולנה, אין שום טעם לעשות דברים חסרי תוחלת…

בהצלחה רבה.

הצטרף לדיון

9 תגובות

  1. שלום רב!
    איך יכול להיות???
    – אני מדגיש: שמעתי מרב מסוים שאם עושים זאת – אדם שלא יודע מה לעשות או מתלבט בדבר שהשכל האנושי או דעת תורה לא יכולים לענות על זה, אז אין בזה משום "לא תנחשו".
    – וגם הרבה מחסידויות חב"ד וגם ברסלב עושים זאת ועוד הרבה מקובלים ועוד רבנים ועוד…! אז בעצם כל העושים זאת עוברים על איסור לא תנחשו??
    סליחה: אבל איך זה מסתדר, הם לא עושים זאת סתם ובלי טעם???
    תודה בכל אופן.

  2. אני דווקא רציתי לדעת, לפני מותר אסור, איך בדיוק עושים את זה? איזה ספר פותחים ובאיזה מילה מסתכלים שם ואיך מתרגמים את הטקסט לתשובה לשאלה כאשר ברוב המוחלט של המקרים אין שום קשר בין התוכן הכתוב לנושא של השאלה. מעבר לכך, ובנוסף לחששות שהרב הזכיר, ובהנחה שבסוף כן ניתן למצוא קשר בין הדברים, יש לכאורה גם את הנושא של ודאישתמש בתגא חלף

  3. שלום רב!
    —- אתם יכולים לראות את שיעור של רב:
    https://www.youtube.com/watch?v=6Du0lujgkzM

    תקראו את הנקודות הבאות מהשיעור הנ"ל, ותגידו אם מותר או אסור:
    —- הרב בשיעור אומר מה שכתוב בגמרא חולין צה ע"ב "ושמואל בדיק בספרא (הוכחה שמותר!) רבי יוחנן בדיק בינוקא (נבואה קטנה)".

    —- וכן הרב מסביר בשיעור על ידי מקורות וכדו' שאדם שלא יודע מה לעשות או מתלבט בדבר שהשכל האנושי או דעת תורה לא יכולים לענות על זה, אז אין בזה משום "לא תנחשו";
    ואם השכל האנושי או דעת תורה יכולים לענות על זה אז: אם הוא בודק בספר וא"כ עושה מעשה בעקבות זאת – רק אז עובר על איסור.

    (אז אני חושב שמותר, אבל אני לא עושה זאת כל עוד לא תאמרו שמותר…) ראוי לבדוק זאת…

  4. זה לכל הפחות נתון במחלוקת ולדעת הרמב"ם אסור:
    רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק יא הלכה ה
    מי שאמר דירה זו שבניתי סימן טוב היתה עלי, אשה זו שנשאתי ובהמה זו שקניתי מבורכת היתה מעת שקניתיה עשרתי, וכן השואל לתינוק אי זה פסוק אתה לומד אם אמר לו פסוק מן הברכות ישמח ויאמר זה סימן טוב כל אלו וכיוצא בהן מותר הואיל ולא כיון מעשיו ולא נמנע מלעשות אלא עשה זה סימן לעצמו לדבר שכבר היה הרי זה מותר.

  5. שלום רב,

    — אני מעתיק לכם ממשנה ברורה שכב ס"ק כד "ועיין בנזר הקודש שהביא בשם שבות יעקב ח"ג סי' כ"ד שמשמע שאינו מותר (אלא מותר) רק להטיל גורל מתוך הספר כנהוג"

    — וכן נפסק בחיד"א שאין זה ניחוש אלא מעין נבואה קטנה (שיורי ברכה יו"ד קעט ו.)
    —————————–
    איך אפשר לאסור זאת אם נפסק שמותר גם במ"ב וגם החיד"א אמר שאין זה ניחוש (אין זה משום "לא תנחשו")

  6. יש כאן שתי נקודות חשובות: אחת, לא קבעתי שאסור, רק אמרתי שלפי הרמב"ם זה אסור וממילא אין להכנס בחשש זה. שתים, וזה דבר חשוב מאוד, אנישם לא מתייחסים לבדיקה באגרות קודש כגורל, כי אם כן היו עושים זאת במשניות גמרא תנ"ך וכו', הם מרגישים שהם מקבלים הוראה מהרבי! וזה, מלבד ההבל שיש בדבר, זה גם נראה כדורש אל המתים, וגם כניחוש שאינו מספר קודש כיון שהניחוש אינו מהספר אלא מה הרבי אומר לי…

  7. מה שאמרת "אלא מה הרבי אומר לי" זה כבר דיון בין חסידים למתנגדים…
    — זה שאדם שואל כביכול בספר אגרות קודש, זה לא אומר שהם מקבלים הודאה מהרבי, אלא האדם מבקש מהשי"ת שיענה לו בזכות הרבי.
    — וגם אני לא דברתי על אגרות קודש, אלא על ספרי קודש בכללות, שאדם מבקש מהשי"ת שיענה לו דרך הספר וזה מן נבואה קטנה; וזה מתירים המ"ב והחיד"א.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל