שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א,
תלמיד אחד אמר לי שלפי מה הוא הבין שמי יאמר שהיינו רוצים לצאת ממצריים, כמו האנשים שמתו במכת חושך, והשוה זה למקרה שאחד מהחכמנו אמר שלא הגון על מלך רשע בישראל שהופיע לו בחלום והוכיח לו אילו היה חיי בזמן שלו שגם היה עובד אלילים ואמור להיות יותר גרוע ממנו כי החכם ההוא לא חי בזמן שלו ולא ידע מה היה היצר הרע ההוא.
ועולה על זה שדימה לו כהרבה מאיתנו היינו יכולים להיות מן האנשים שאינם רצו לצאת מן מצריים ומתו במכות חושך.
אמרתי לו שלא נראה לי הדבר, והנראה על זה שהאנשים שהיו צדיקים שמעולם לא היו מעורב בטומאת מצריים וגם היו חלק שעשו תשובה, והחלק שמתו במכת החושך היו אנשים שהגיעו מטה מטה ונחשבו רשעים ולא עשו תשובה ואף אחרי הבסורות הגאולה לא רצו לצאת מאיזה שהיא סיבה ולכן קרה מה שקרה להם.
אבל היום אנשים שכבר עשו תשובה ואין צריך לומר הדתיים כל חייהם כשיגיע זמן הגאולה ועם כל הנסיון שיהיה לפי מה שתיארו לנו הנביאים בנבואתם על אחרית הימים, לא נראה שיתנהגו כאלו המתו במכת חושך במצריים שלא ירצו לצאת מן הגלות, כי אף שאי אפשר לדעת מה יעשו אצל הנסיונות אב לומר שאינם רוצים לצאת מן הגלות לא מסתבר כלל. אלא הדבר אפשר להיות ונקווה שלא אצל פושעי ישראל שעוד לא עשו תשובה – אלו שכנראה דת לא איכפת להם כלל.
רצינו לשמוע עוד על זה ולקל חוות דעת על הסבר שלי.
תודה ושבת שלום ומבורך
ברכה הצלחה ושלום
תשובה:
שלום ר' יוסף, שכחת פרט קטן, ובזה צודק חברך, האם אנחנו יכולים להעיד על עצמנו שאם היינו שם לא היינו שוקעים בטומאת מצרים ויורדים מטה מטה?!
אכן לכאורה נראה כי בעיקר טענתך אכן אתה צודק, כי כפי שאביא לך להלן ענין הירידה למצרים היה בו תוכן חשוב מאוד של כור הברזל שהוא זיקק וניקה את ישראל והכשיר אותם להיות עמו של ה' וממילא אין לדמות מכך ממצבם של ישראל בזמן שהיו במצרים וירידתם לטומאה ומה שלא רצו לצאת מארץ מצרים ומתו רבים מהם במכרת חושך, לזמן הגאולה. משום שאכן כבר היוום אנחנו כבר יצאנו ממצרים ואנחנו אחרי תהליך הזיקוק העצום ונוראה שהיה בו. ולא רק זה גם בגלות עם ישראל הזדקק עוד הרבה מאוד. ויתכן שכיום הלבבות מוכשרים יותר להכיר את ה' ולא להיות כל כך רשעים כמו שהיו אז שלא רצו בכלל לקבל את הגאולה.
ולגבי עצם הדבר שהיו ישראל בשערי טומאה עצומים במצרים, אביא לך מקור חשוב דבריו של האלשיך: (בראשית פרק מא) "ועל כן בא ויאמר ועתה ירא פרעה כו', והענין, כי הנה הגולים מצרימה, למה ששם חלאת זוהמת טומאת מצרים רבה וגדולה, על כן הוצרכו רחמי שמים מרובים ועצומים לצאת ממנה בל ישקעו ויאבדו בתוך טומאתה כי ילכדו ברשתה. כי על כן חשב הוא יתברך את הקץ לגאלם טרם יטמעו בה. ועל כן חרד ה' את כל החרדה ההיא למהר לשלחם טרם יחמץ בצקם שלא יכלו להתמהמה עד שנגלה עליהם הקדוש ברוך הוא וגאלם מיד. והוא ענין חכמי האמת האומרים כי אם היו מתעכבים עוד מעט היו נכנסים בשער החמשים של שערי טומאה שלעומת הקדושה, וישקעו שם עד עולם ולא היתה להם עוד תקומה: והנה כתבנו [פרשת לך לך (טו יג), ו]פרשת תולדות (כה כב), ופרשת שמות (א ז), כי הוצרך גלות מצרים לישראל כצורך כור מצרפים להגות סיגים מכסף, כן היתה ארץ מצרים לישראל ככור הברזל לצרפם שמה מחלאת זוהמת נחש להכין אותם לקבלת התורה, כי אשר יהיו סיגים יתאחזו בטומאת מצרים וישארו שמה והם המתים בימי החשך, ואשר הם ככסף צרוף הן הם היוצאים אחד מחמשה או מחמשים או מחמש מאות או מחמשת אלפים למאן דאמר:" ועלה מדבריו שזהו הזיקוק שבמצרים שיצאו אכן אלו שהיו מוכשרים ונקיים לגאולה.
אמנם הוסיף שם עוד שה' בוודיא עוזר לישראל שלא ירדו למ"ט שערי טומאה ולכן שלח מראש את יוסף: "אמנם היו בסכנה פן קושי חלאת זוהמת טומאת מצרים יגבר עליהם וישעבדם תחת סבלות טומאתה. על כן אלהינו מרחם, מאז, חשב מחשבות לבלתי ידחו ישראל שמה, בשני דברים, א. בשלוח שכינה עמהם למען כנשר יעיר קנו על גוזליו תרחף בל תעצר כח מצרים להכניעם תחתיה, ומה גם לרבותינו ז"ל (שם) שאפילו קצת מדות טובות אשר היו אז לישראל מהשכינה היו להם. עוד שנית עשה הוא יתברך הלא הוא לבלתי יסתופפו בבואם מצרימה תחת צל שרו של מצרים. והוא, כי אם בבואם היו אוכלים מעבור הארץ הנשפע על ידי השר, היה קונה בהם מאז שליטה, וקו לקו היה הולך ומשתרר עליהם גם השתרר עד אפס מקום ודרך לצאת עוד מתחת שליטתה עד עולם ולא יגאלו עוד. על כן מה עשה הוא יתברך נתן שבע שנים שבע גדול בכל ארץ מצרים אשר לא היה שפע השבע ההוא על ידי השר, כי אם על ידי השכינה באמצעות יוסף נמצאו יעקב והבאים מצרימה בימי שבע שני הרעב מתפרנסים מתחת ידי השכינה ולא מתחת יד השר. וזה מאמר יוסף אל אביו לאמר רדה אלי, כלומר אלי ולא אל כח מצרים, וכלכלתי אותך כלומר בהשתלשלותי מהשכינה אשר אתי ולא על ידי השר. וגם יהיה שם בארץ גושן אשר אין בה שליטת טומאת השר, למה כי היא ניתנה לשרה מאת פרעה מאז לקחה, כמו שאמרו ז"ל בפרקי רבי אליעזר (פרק כו), ומאז היה שם שייכות קדושה:" ומכך אנו למדים שה' נותן כוחות וסייעתא דשמיא גדולה למי שחפץ בו ורוצה לצאת ממצרים לגאולה כך היה אז וכך גם יהיה בגאולה המקווה.
