לתרומות לחץ כאן

למהר בשמונה עשרה להספיק קדושה

שאלה:

שלום רב,
באופן קבוע אני מתפלל שמונה עשרה באריכות, יש לי הנאה והרגשת התרפקות לפני ה' וזה לוקח לי הרבה זמן… כך שבאופן קבוע אני לא מספיק לסיים את תפילת שמונה עשרה והש"ץ כבר מתחיל את החזרה, ואני לא מספיק לומר קדושה עם הציבור.
האם יש ענין שאני ימהר יותר בתפילת הלחש כדי להספיק לשמוע את החזרה מהש"ץ ולומר קדושה עם הציבור?
חשבתי על אפשרות ללכת לענות קדושה במנין אחר, אבל זה לא כל כך אפשרי לי מבחינת הזמנים. אשמח להתייחסות גם לאפשרות הזו, במידה ואינני צריך למהר בתפילת הלחש, עד כמה מוטל עלי ללכת לשמוע במנין אחר?

תשובה:

שלום וברכה

ראשית אני מקנא בך… בודאי אין למהר בשמונה עשרה כדי לשמוע קדושה, כך מבואר בביאור הלכה בתחילת סי' קט, שעד כמה שהתחלת עם הציבור אין לעשות חשבון כזה, אמנם כיון שזה משהו קבוע בהחלט כדאי להשתדל לשמוע קדושה במנין אחר, אינני אומר שזה חיוב גמור, אבל מתי שזה מתאפשר זה כדאי. אגב, כאשר אדם שומע קדושה באמצע שמונה עשרה, הוא מפסיק ומאזין לקדושה, ומכוון, שאם דין שומע כעונה אינו הפסק, הוא רוצה לצאת ידי חובה באמירת החזן, ואם זה הפסק איננו רוצה בכך.

ברכה והצלחה שיתקבלו התפילות!

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. מאחר ותוס' כתבו במסכת ברכות שאדם שמתאחר לו להתחיל שמו"ע ,ובגין זה יפסיד לענות קדושה,אז צריך לחכות באמצע ברכת אמת ויציב עד שיענה קדושה ואח"כ יתפלל.ואם כן לכאורה היה אפשר להציע להשואל,שימתין מלהתחיל שמו"ע,ויתחיל כל עוד שיש עשרה(שישה) מתפללים שעדיין אוחזים בשמו"ע(ביב' הברכות האמצעים), באופן שהוא והש"ץ יגיעו ביחד לקדוש קדוש קדוש,דועך יחשב לו לתפילה בציבור, ואמנם לא בהידורה כי לא מתחיל ביחד עם הציבור,אבל כך הוא יקיים הקדושה לכתחילה וגם תפילה בציבור,והרי רואים מהתוס' שהקדושה היא העיקר,וכך יעלה לו שניהם בידו.

  2. זה נאמר בגלל שנוצר מצב של סמיכת גאולה לתפילה,שאז צריכים להסמיך את התפילה.אבל ממילא מתפלל לעט כהרגלו,אין לו צורך למהר בשביל להתחיל עם הציבור בשמו"ע,כי כך גם יחשב לו לתפילה בציבור וגם יוכל להגיד קדושה, -שהרי רואים מהתוס'שכדאי לגמרי להפסיד התפילה בציבור בשביל הקדושה.ובכלל המנחה שאין ענין סמיכת גאולה לתפילה,מפני מה נראה לכבד מע"ת שליט"א שלא יעשה לפי עצתי? בתודה מראש.

  3. כתבת דברים מסברת עצמך, לא זה מה שאומר המשנה ברורה שציינתי לדבריו, הוא נותן נימוק אחר ואני מעתיק דבריו:
    ביאור הלכה סימן קט
    * הנכנס לבהכ"נ ומצא צבור וכו' – נסתפקתי אם מדרך טבעו להאריך בתפלה ואינו יכול לסיים עד קדושה אם מותר להתחיל ומכאן אין ראיה לאיסור דאפשר דזה לאו תפלת צבור גמורה מקרי מאחר שלא התחיל עמהן בשוה וכמו שכתב הפמ"ג אבל אם מתחיל בשוה אפשר כיון דעתה חל עליו החיוב להתפלל בצבור וחיוב עניית הקדושה לע"ע אין עליו אין לו לחוש כלל למה שאח"כ לא יהיה יכול לקיים מצוה דעדיפא מזה וגם דאז יהיה אנוס ופטור מלענות ומ"מ אין להביא ראיה להקל ממה דנקט הגמרא ומצא צבור מתפללין ולא נקט יותר רבותא את הענין שציירנו דאפשר דהגמרא מילתא דשכיחא נקט וצריך לעיין בדין כללי אין מעבירין על המצות:

  4. הביאור הלכה מכריע בלי פקפוק להתחיל או מסתפק ?
    פעמים רבות אני מסיים שמו"ע אחרי קדושה, ותמיד היתה לי אי נוחות בגלל שהבנתי שהביאור הלכה נשאר בספק.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל