שאלה:
שלום הרב, בזמן נידה יש ריחוק פיזי בין בני זוג אבל אצלי נוצר גם ריחוק נפשי וזה משהו שמאוד מקשה עלי בזמן הנידה, באיזשהו מקום אני מאוד עצבנית על בעלי אפילו שלא קורה שום דבר פשוט סתם עצבנית עליו, יש הרבה שתיקות מצידי בתקופה זו, וזה ממש מקשה על כל עניין הנידה שגם ככה לא דבר כל כך פשוט, אני כל הזמן מנסה לעבוד על עצמי בעניין הזה אבל אני שוב פעם נופלת למקום הזה.
בזמן הנידה אני גם סוג של מדחיקה את העניין הפיזי של המגע וחושבת לעצמי שבכלל לא באלי לטבול ולא באלי לגעת בו בכלל וכו וכו
אשמח לשמוע אם יש עצה כלשהי בשבילי כי המצב הזה נורא מעצבן, ניסיתי לחשוב מה גורם לי להתנהג ככה ולא ממש הגעתי למסקה חוץ מהעניין שהמרחק הפיזי גורם לי גם לריחוק נפשי …
תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה
קראתי את כאבך ולדעתי את לא מפרשת אותו נכון וממילא לא מטפלת בו נכון. התופעה שאת מתארת, מעידה על כך שהקשר הזוגי שיצרתם מבוסס מידי חזק על הקשר הגופני ולא מספיק על עצם הקשר הנפשי. הדבר הנכון יותר לעשותו, הוא דוקא להשתמש בימי הנידה כדי להעצים את הקשר הנפשי הזוגי, לצאת להליכות יחד, לשוחח לשבת ארוחות ערב יחד וכו', כלומר, אדרבה, זוגיות אמיתית היא זו שרק מסתייעת בקשר הגופני אבל הוא לא חזות הכל! הקשר בין בעל לאשה הוא באהבה שביניהם, ביצירה המשותפת שלהם, בדאגה זה לזה בנשיאת עול החיים יחד וכו'. תשקיעו בענין הזה, אדרבה, לראות כיצד דוקא הימים האלו הם מבחן בשבילכם לכך שאתם יודעים ליצור זוגיות עמוקה יותר.
בהצלחה רבה.
