כיסוי הראש ונתינת יד לכלה לאחר החופה

שאלה:

שלום וברכה,
הנה כבר דנו בארוכה הפוסקים בעניין נתינת יד החתן לכלתו לאחר החופה, אם יש בזה סרך איסור או לא. ויש שרצו לומר שהוא בכדי שלא יהיה הפסק עד החדר יחוד.
אמנם שאלתי היא למנהג הספרדים אשר אינם מתייחדים מיד לאחר החופה, א"כ דינה עדיין כארוסה, וא"כ אסור לו לתת לה יד.
אך, לכאו' יש מקום ללמוד מדברי הגמ' (כתובות ז:) והשו"ע (סי' נה סעי' ב) שהמברך ברכת חתנים, עדיין היא ארוסה, אך מותר לבוא עליה (כמנהג יהודה), וא"כ נאמר שמכיון שנסתלק האיסור של 'כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה', א"כ שוב יהיה מותר לתת יד למרות שאין לה עדיין דין של נשואה.
ולפ"ז מחד גיסא יהיה מותר לתת לה יד, ומאידך לא להצריך לה לכסות את ראשה [אם נימא דסומכים על הני פוסקים דס"ל דלא כהמשנ"ב (סי' עה) שהחיוב משעת האירוסין, וכדברי השטמ"ק בשם הגאונים].

תשובה:

שלום רב,

אתה צודק לגמרי. אין לי מה להוסיף.. בעבר כתבנו כמה תשובות באתר שמותר לתת יד לכלה גם לספרדים מהטעמים הנ"ל. (ראה כאן) למרות שבספר של הגר"מ פנירי שליט"א כתב שאסור, אולם הוא לא נכנס לטעם הנ"ל. הוא העיר שלכאורה לספרדים אסור לחתן לגעת בכלתו עד שיגיעו לביתם, משום שרק אז היא נחשבת נשואה לשיטתם. ומה שמנהג האשכנזים גם בדרך לחדר יחוד לתת יד לכלה, הוא משום שלא יהיה הפסק בין הברכות לחדר יחוד. אולם להלכה נראה שגם לדעת הספרדים אין בעיה.

דהנה, דמקור האיסור לדעת בכלה לפני הנישואין הוא ממסכת כלה (א,א) כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה, ובברכת האירוסין תיקנו לומר ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין. ורש"י (כתובות ז,ב) ביאר: "ואסר לנו את הארוסות – מדרבנן שגזרו על הייחוד של פנויה ואף ארוסה לא התירו עד שתיכנס לחופה ובברכה כדפרישית כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ואדרבנן נמי מברכין וצונו ואסר לנו כדאשכחן בנר חנוכה". כלומר, האיסור הוא מחמת הברכה. ובתוס' שם כתבו: "ואמרינן כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ולפי שפעמים בא עליה שלא לשם חופה עושין ברכה מתחלה כדי שתהא כלה בברכה.

כלומר, הן לדעת רש"י שהאיסור הוא משום הברכה, בנידון דידן שאנו מברכים ברכות תחת החופה, ומעתה ואילך אינה אסורה אפילו שעדיין אינה נשואה לדעת הספרדים עד שיגיעו לביתו. וגם לדעת התוס' אין בעיה כי החשש שהוא שמא יבוא עליה שלא לשם חופה, ועתה לאחר הברכות כבר אין חשש, ובפרט שלא שביק איניש התירה ועביד איסורא, ובמקרה זה פשוט שלא יעשה כן שלא לשם חופה. וראה גם בשיטמ"ק שם שכתב בדעת התוס' שזה רק בדעת ר' יהודה, אבל לדעת רבנן רק הביאה אסורה, ואילו הייחוד כבר מותר.

ומכל זה נראה שגם לדעת הספרדים שהנישואין מתקיימים רק כאשר הוא מתייחד איתה בביתו, בכל זאת אין כל בעיה לתת יד לכלה לאחר החופה והברכות.