שאלה:
שלום
האם ניתן להזמין חבר בתוך שנה לפטירת אימו לבר מצוה?
האם הוא יכול לבוא ולהישאר בזמן שאין מוזיקה?
אם אפשר לציין מקור להלכה
תודה
תשובה:
שלום וברכה
מנהג הספרדים שמותר לאבל להשתתף בסעודת מצוה ככל שהיא לא סעודת נישואין [שבע ברכות וכדומה, כל זה בכלל סעודת נישואין]. ולכן מותר להשתתף בבר מצוה או ברית מילה ככל שאין מוזיקה באותה שעה. אבל בני אשכנז החמירו בזה, ולא משתתפים בשמות וסעודות בכלל, לא של מצוה ולא של רשות למעט מקרים חריגים ובתנאים מיוחדים.
מקורות:
שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שצא סעיף ב
על כל מתים נכנס לבית המשתה לאחר שלשים יום; על אביו ועל אמו, לאחר י"ב חדש. ואף אם השנה מעוברת, מותר לאחר י"ב חדש. ומיהו שמחת מריעות שהיה חייב לפרוע אותה מיד, מותר לעשותה מיד אחר שבעה. אבל אם אינו חייב לפרעה, אסור ליכנס לה עד ל'. ועל אביו ועל אמו, אף על פי שחייב לפרעה, אסור (עד) לאחר י"ב חדש.
הגה: ובחבורת מצוה, כגון שמשיא יתום ויתומה לשם שמים, ואם לא יאכל שם יתבטל המעשה, מותר לאחר ל', אבל תוך ל' אסור לכל סעודת מצוה שבעולם (טור בשם הראב"ד). אבל סעודת מצוה דלית ביה שמחה, מותר ליכנס בה, כגון פדיון הבן או סעודת ברית מילה, ומותר לאכול שם אפילו תוך שבעה, ובלבד שלא יצא מפתח ביתו (ת"ה סי' רנ"א /רס"ח/). ויש אוסרין בסעודת ברית מילה (מרדכי). והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י"ב חדש, אם הוא חוץ לביתו, ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה, וכ"ש בשאר סעודות שאין בהם שמחה. אבל בסעודת נישואין יש להחמיר, כן נראה לי. אבל שהוא בעל ברית או מוהל, ילבש בגדי שבת עד לאחר המילה. ומותר ליכנס למילה לאכול שם, אם הוא לאחר ל', אף על פי שאין המילה בביתו (ב"י בשם תשובת מהרי"ל).
