שלום וברכה לפני 19שנה אבי נטש את אחיי ואותי ואת אימי לטובת אישה אחרת הוריי לא גרושים כי בית הרבני דחה את אבי מכול וכול אבי השאיר לנו חובות גנב דברים מהבית כספי הפיצויים לקח בלי לתת גרוש לאימי במשך כל השנים הללו לא התעניין בנו שאחי נפטר לפני כחודשיים גם ללוויה איחר גם לשבוע ולחודש הגיע בזמן אני לא מוכנה לסלוח לו ולא רוצה להיות איתו בקשר פגע בי נורא שנטש אותי ואת משפחתי בגלל אישה אחרת לדעתי יש דרכים יפות בכדי להתגרש האם אני צודקת שלא רוצה להיות איתו בקשר ולסלוח לו תודה
תשובה:
שלום רב
הכאב הוא אכן קשה מאוד והנסיון עצום, החוויה הזו של הנטישה תלווה אותך מן הסתם תמיד, היא פוגעת וקשה, ומי יתן ולא תדעו עוד יותר צער, ותדעו רק שמחות תמיד. חכמים לימדו אותנו שגם במצבים קשים אלו קיימת מצות כיבוד אב ואם, ולפי גודל הקושי והכאב כך גודל השכר הצפון לנו על קיום המצוה לעתיד לבוא, השתדלי ככל שתוכלי ותדעי רק טוב!
מקורות:
יש להקדים, שגם אם האב נחשב כרשע לדעת השולחן ערוך מצוה לכבדו, ואף שמדברי הרמ"א נראה שחולק, יש שכתבו שגם לדעתו יש בכך מצוה והעיקר להלכה כדברי השו"ע כפי שיבואר. כמו כן, מכיר את פרטי הסיפור, אבל אני מבין שהמצב המשפחתי שלכם היה מורכב מאוד, ולכן, גם אם האב נהג שלא כדין כפי שאני מבין מדבריך אינני בטוח שניתן כבר להחשיבו כרשע לכל דבר וענין, יתכן והוא נכשל כאן, אבל לא כל כשלון הופך את האדם כרשע לגמרי, ועל הבן מוטל להפך בזכותו ולנסות להבין גם את הצד של האב, גם אם אינו מסכים עם מעשיו.
הרמב"ם והטור נחלקו אם יש חיוב כיבוד אב ואם כשהם רשעים ולעניין הלכה דעת השו"ע יו"ד סימן ר"מ שחייבים לכבד אב רשע וכדעת הרמב"ם אולם כתב הרמ"א שי"א שאינו חייב. ועיין בפרי מגדים בהקדמה ליורה דעה (כללי הוראות איסור והיתר אות ג') שנסתפק אם בכהאי גוונא דעת הרמ"א לחלוק על מרן המחבר, או דילמא שכל שלא כתב "וכן עיקר", לא הביא סברת יש אומרים אלא לכבוד בעלמא, והעיקר להלכה כדעת המחבר. וכן כתב באמת בשו"ת מהר"ם זיסקינד סימן ד'. ולי הדבר צ"ע, שאפשר שמכיון שהביא הרמ"א סברת יש אומרים, כוונתו לומר שהדבר ספק, ובדאורייתא אזלינן לחומרא, ובדרבנן לקולא. עכת"ד.
ועיין בשו"ת הרמ"ץ (חלק יורה דעה סימן טז) שאף שהרמ"א כתב ויש אומרים וכו', כיון שלא כתב וכן עיקר, הלכה כדעת המחבר שנאמרה בסתם. ע"ש. ועיין עוד בשדי חמד (כללי הפוסקים סימן יד אות יב). ע"ש. אולם הערוך השלחן (בס"ק לט) פסק כדברי הטור, שזוהי דעת רוב הפוסקים. ע"ש. ומדברי החיי אדם (כלל סז סימן יח) נראה שדעתו לפסוק להחמיר כמרן השלחן ערוך. וכן כתב בקיצור שלחן ערוך (סימן קמג סעיף ט'). וכן העלה בשו"ת בן יהודה (סימן ד'), שהעיקר בזה כפסק מרן המחבר, שגם אם אביו רשע חייב לכבדו, ואפשר שגם הרמ"א מודה לזה להלכה, ולא כתב סברת היש אומרים שפטור אלא לומר שיש ספק בדבר, ונפקא מינה לענין העוסק במצוה פטור מן המצוה וכו'. ע"ש. והובא בשדי חמד (מערכת כ' כלל צט) בד"ה ואם אביו רשע. ע"ש. ועיין בכל זה בשו"ת יביע אומר חלק ח' יו"ד סימן כ"א. ובחלק ב' חלק יורה דעה סימן טו אות ט'.
בהמשך לשאלה
אביה של אשתי שהיא בעלת תשובה מחרים אותנו כי בחרנו להיות חרדים (בנים בישיבות חרדיות, בנות בסמינרים) בדרישה שהבנים והבנות ילכו לצבא. קשה לי להגדירו כרשע משום שהוא אדם טוב ולפחות מהבחינה הכלכלית הוא עזר לנו בעבר הרבה. למרות הכל אשתי בקשר טוב איתו אך איתנו הוא מסרב לדבר. מכיון שאנו לפני חודש אלול אני מתלבט כיצד ליישר את ההדורים, אני לא מרגיש טוב אם אכנס לחודש אלול עם הקפידה המשונה הזו של חמי, שאלתי היא כמה אני צריך להתאמץ על מנת לפייסו?
תפנה אליו בנסיון לפייסו ולהפגש איתו, כמובן בלי כל ויתור על עקרונות היהדות, אולי כדאי לערב בענין אדם אחר שהוא מעריך ומוקיר אותו. תדבר איתו בנעימות בלי להגרר לשום ויכוח, תאמר לו במילים ברורות שאתם אוהבים ומכבדים אותו, ונקווה שזה יעזור.. נכון הדבר שלא תמיד הכל בידינו… בהצלחה רבה!
השאר תגובה