לתרומות לחץ כאן

שימוש בטיטולים משני צבע עבור מבוגרים

שאלה:

מה דין השימוש בטיטולים למבוגרים שיש בהם פס המשנה את צבעו כשהטיטול נרטב.
ראיתי מחברים שדנו לענין תינוקות. ושם נקטו שלגבי התינוק [ספיה] הוא מתעסק והוא דרבנן ולצרכו – יש להקל [רשב"א, רע"א]. ולגבי המבוגר המלביש אותו – הוי גרמא, בפס"ר, ומקלקל [הם דברו בטיטולים שיש סימן שנמחק].
אבל שאלתי היא לגבי מבוגר, והשאלה מתחלקת לשתיים:
א. גם מבוגר שאינו שולט בצרכיו – אף שהוא מתעסק, הרי אני מכשיל אותו בדרבנן [ואין היתר של ספיה לצרכו]. אך אולי זה עדיף ממתעסק, כי אולי כשנעשה בלא שליטה, אי"ז 'מעשה' כלל?
ב. במקרה שהוא שולט בצרכיו, אלא שמשתמשים בטיטולים מחמת מוגבלות בתנועה, לכאורה גם אינו 'מתעסק'. והנה בדיעבד יש להקל משום כבוד הבריות. [דהוא פס"ר דלנ"ל, האסור רק מדרבנן]. אבל השאלה אם לכתחילה מותר. ומה שיש לדון, האם ה'מלאכה' עיקרה דרבנן [אם צובע – מחמת סברת החת"ס שכשאינו צריך לדבר הנצבע אי"ז מלאכה מה"ת. אם כותב – אין כאן אלא קו בעלמא], ואז שמא יש מקום להקל בפס"ר דלנ"ל, הנעשה בכלאח"י?

תשובה:

באופן עקרוני אם זה מה שיש אז ודאי כיון שזה פסיק רישא בדרבנן [אינני בטוח שזה נחשב לא ניחא ליה כי הרי זה נעשה כדי לסמן שיש להחליף ויש בזה תועלת] ובמקום כבוד הבריות, וגם יש צירוף חשוב כאשר אינו שולט וכמו שציינת. אבל אם יש טיטולים אחרים ודאי אין להקל בזה לכתחילה, ויש לקנות עבור שבת כאלו שאין בהם שינוי צבע.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל