שאלה:
שלום וברכההאם יש עדיפות באמירת שיר השירים מתוך קלף בערב שב"ק?ואם כן, האם יהא כתוב בכתב אריז"ל למי שמקפיד על כך לתפלין ומזוזות [כמעט כולם הנמצאים בשוק הם כתב ב"י]
תשובה:
אינני יודע לזה מקור בהלכה, אבל יש שעשו כך מתוך חביבות הענין, כך נהג הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ, וכך ראיתי על הגאון רבי שלום יצחק מזרחי אב"ד ירושלים, בודאי אין הקפדה לגבי סוג הכתב.
שבוע טוב.
בספר שיר השירים עם פירוש דבר ירושלים בהקדמה הביא מקור ענין לקריאת שיר השירים בערב שבת קודש הוא מהזוהר הקדוש: כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קמד עמוד א: ללא דתחיית המתים עד יומא דאיהי שבת ליי', מאי דהוה ומאי דהוי ומאי דזמין למהוי, לבתר ביומא שביעאה כד יהא שבת ליי' כלא איהו בשיר השירים ועל דא תנינן כל מאן דאפיק פסוקא דשיר השירים ואמר ליה בבי משתיא, אורייתא איהי חגירת שק וסלקא לגבי קודשא בריך הוא ואמרה קמיה עבדו לי בניך מחוך בבי משתיא, ודאי אורייתא סלקת וקאמרת הכי בגין דא אצטריך לנטרא ולסלקא עטרא על רישיה דבר נש כל מלה ומלה דשיר השירים, ואי תימא אמאי איהי בין הכתובים הכי הוא ודאי בגין דאיהו שיר תושבחתא דכנסת ישראל קא מתעטרא לעילא, ובגין כך כל תושבחן דעלמא לא סלקא רעותא לגבי קודשא בריך הוא כתושבחתא דא הכי אוליפנא שיר חד, השירים תרין, אשר הא תלת, ורזא דא דאתיהיב כוס של ברכה ואתנטיל בין ימינא ושמאלא וכלא אתער לגבי מלכא דשלמא דיליה, ובהאי אסתלק רעותא לעילא לעילא ברזא דאין סוף רתיכא קדישא הכא אשתכח, דהא אבהן אינון רתיכא, דוד מלכא אתחבר עמהון אינון ארבע רזא דרתיכא קדישא עלאה, ובגין כך ארבע תיבין בהאי קרא קדמאה רזא דרתיכא קדישא שלימתא, תו רזא דא, שיר, דא רזא דדוד מלכא דאיהו רזא לסלקא בשיר, השירים אלין אבהן רזא דממנן רברבן רתיכא שלימתא כדקא יאות.
