לתרומות לחץ כאן

האם הכשרות זה פוליטיקה קטנה?

שאלה:

רציתי לשאול. לפי מה שנראה לי, כלפי חוץ עכ”פ, עושה רושם שכל הנושא של כשרויות, מעבר לוידוא שאכן הכל נעשה כדת וכדין, יש בזה גם הרבה פוליטיקה. לפני שלושים שנה היה את הרב יעקב לאנדו והוא היה מקובל על רוב הציבור. כשהוא נפטר בנו נחשב יותר נוטה לחסידות חב"ד ונפסל לבוא בקהל. הקימו את ”שארית ישראל”. ואז הרב קרליץ נפטר וגם ההכשר הזה הוא ”כבר לא מה שהיה”. כיום יש כבר את הרב גרוס. מה בדיוק קורה כאן? האם באמת ובתמים גילו בעיות בהשגחה? האם ר’ משה יותר היקל מאביו עד כדי כך שהיו צריכים לפתוח כשרות חדשה? א”א לשים את הפוליטיקה בצד ולהתייחס לגופו של עניין? לא זכיתי להבין!

תשובה:

שלום וברכה

קראתי את שאלתך הכואבת. אולי נחלק את הדברים לשנים, את הסיפא לא הבנתי כביכול יש בעיות בשארית ישראל ויש את הרב גרוס, לא שמעתי את הדברים הללו, גם אינני חושב שהרב גרוס קשור לשארית ישראל, כך שאת כל זה אפשר לשים בצד.

לגבי כשרות הרב לנדא, אכן הנושא בעיקרו לא היה כשרותי, אבל גם לא הייתי קורא לו פוליטי, המחלוקת בזמנו של הרב שך כנגד חסידות חב"ד היתה מחלוקת לשם שמים, וזה כרגע כלל לא משנה מה אתה באופן אישי חושב בענין זה. כחלק ממחלוקת זו הוא סבר מטבע הדברים שאם רב חבד"י יהיה רב בבני ברק זה יזיק למערכה אותה ניהל, ולכן הוא הקים מערכת כשרות חילופית. אני חושב שזה דבר לגיטימי עד כמה שהמחלוקת היא לגיטימית. לעצם הענין כמובן קטונתי מלהכניס ראשי בין ההרים, מיותר אפילו לומר זאת.

ב"ה היום כבר המחלוקת שככה מכמה וכמה סיבות, בעיקר משום שהמניע שגרם לרב שך לצאת במחלוקת זו כבר אינו קיים, החשש שלו היה מהיסחפות אחרי הרעיון המשיחי באופן שיגרום נזק לאנשים רבים מבחינה אמונית, מה שהיום כבר לא שייך מטבע הדברים. ולכן גם בעיר בני ברק בא השלום, והרב רוזנבלט שהוא במוצהר מרבני שארית ישראל עד היום, חבר לבנו של הרב לנדא שאף הוא חסיד חב"ד כאביו, ויחד הם מנהלים את העיר בני ברק וגם את מערכת הכשרות הזו שהזכרת. כך שלקרוא לזה פוליטיקה זה ממש לא נכון, ושים לב שברגע שבטלו המניעים שהיו לשם שמים, גם המחלוקת אכן שככה. אתה כרגע מדבר על דברים שהם היסטוריה.

שבת שלום.

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. אם כבר השואל פתח את הנושא, אני אשמח לשאול גם שאלה שקשורה לנושא.
    למה אשכנזים ליטאים (לפחות שאני מכיר) לא צורכים מוצרים בעלי כשרות ספרדית כלל (הכשרויות מהארץ שהרבנים האשכנזים [ושאלתי הרבה רבנים ומומחי כשרות אשכנזים] אומרים לקנות הן רק בד"צ עדה"ח, רובין, לנדא, קהילות ושארית [ועל האחרון יש גם חולק אחד]), בעוד שאצל הספרדים הרבה רבנים (אומנם לא באופן גורף כמו אצל האשכנזים) לא סומכים על הכשרויות האשכנזיות (או לפחות רובן) בבשר בלבד.
    לצופה התמים העומד מהצד (הכוונה אלי) זה נשמע ממש כמו פוליטיקה או לוחמה על הכיס הצרכני, כל אחד פוסל את השני, הרי הכשרויות המהודרות מקפידות שהכל יהיה לכתחילה לכל השיטות, לא? או לפחות רוב כשרויות המהודרות. אחרת למה הן נקראות מהדרין? אם כך הבעיה כנראה לא בכשרות עצמה, אלא באנשים, ואם פוסלים את הכשרות הזאת במילים אחרות פוסלים את האנשים האלו מכשרות…זה לא קצת מוזר?
    יש רבנים גדולים (ספרדים בלבד) שאני שמעתי אישית ועוד רבנים ששמעתי בשמם ממקור נאמן שטוענים גם כך, שהכל פוליטיקה ובאמת כל הכשרויות המהדרין, בין הספרדיות ובין האשכנזיות כולן טובות, לא סתם קוראים לעולם עולם, מלשון העלם, עלמא דשיקרא.
    אז מה קורה פה? איפה האמת? האם התקיימה בנו הקללה שבעיקבתא דמשיחא האמת תהיה נעדרת מלשון עדרים עדרים? כל אחת עם העדר שלו ופוסל את השני?
    אני אישית מחמיר על עצמי מבחינתי (אשכנזי ליטאי) לצרוך רק את הכשרויות ששמעתי מהרב שלי, קודם כל מהסיבה שהרב שלי כך אמר לי, אבל גם אחר כך הצטרפה עוד סיבה שבכשרות ספרדית מסויימת שהספרדים סומכים עליה לכתחילה (לפחות רובם המוחץ) ראיתי דבר שהדליק לי נורה אדומה, שלמשגיח שלהם במקום מסויים יש טלפון עם מספר לא כשר שמבחינתי זה קו אדום, גם ככה הנושא הזה בעייתי, אז להוסיף עוד שמן למדורה?
    אגב, גם מה שיוצא מזה זה שאי אפשר כמעט לעשות אירוע משותף של אשכנזים וספרדים שכולם יוכלו לאכול בשקט ובשמחה ולהנות ביחד כעם אחד בלב אחד.
    אז איפה האמת?
    מה קורה פה? אשמח אם הרב יאיר את עיניי.

  2. אינני יכול להשיב בשם אחרים, אני יכול לומר לך רק את התחושה שלי האישית. בנושא של כשרות, אנחנו הרי בעצמנו לא באמת יודעים מה קורה במפעל, מנין לנו לדעת… האדם הפשוט כלל לא יודע על מה ואיך צריך להשגיח, לכן הדבר הטבעי ביותר שאדם סומך על כשרות שמפוקחת על ידי רבני קהילתו שהוא סומך עליהם בכל דבר, הם יודעים מה נעשה, הם מכירים את מנהלי הצוותות וכו'. מכאן נוצרה מציאות כזו שאנשים סומכים בעיקר על הכשרויות הגדולות המוכרות שמנוהלות על ידי רבותיהם. נקודה שניה, ושוב, תחושה שלי בלבד, יש איזה שהוא הבדל מנטלי בין אשכנזים לספרדים, שמבחינה אנושית הוא חד משמעי לטובת הספרדים, אבל מבחינת כשרות יש בזה מעלה לאשכנזים… האשכנזים הם מידת הדין והספרדים הם מידת החסד… מה לעשות אבל זה כך… האשכנזים יחפשו אחר כל חומרא שהיא, ישווקו אותה וישלמו עליה במיטב כספם, כל דבר של כשרות נעשה אצלם בלחץ, אם ראית פעם אפיית מצות אצל אשכנזים ואפית מצות אצל ספרדים תבין היטב על מה אני מדבר, לחץ וחרדת הדין גם מעבר לנצרך, ממילא גם כשזה נוגע לכשרות, אני יודע שכאשר זה באוירה האשכנזית של המערכות המהודרות, יהיה הרבה יותר פיקוח, הרבה יותר מהר ישללו כשרות, הרבה יותר יחפשו אחר חומרות גם כאלו שאינן מחוייבות מן הדין אבל הן גודרות בפני מכשולים. תהיה נכונות לשלם הרבה יותר כסף עבור כשרות ותהיה לזה תמורה. וזה אגב ניכר במחירי השוק. אם עוף עולה 30% יותר יש סיבה.
    שוב, אינני מביע שום עמדה על אף מערכת כשרות, ולו רק מחמת שבאמת אינני מכיר… רק מצביע על האוירה שגורמת לתופעה שהזכרת.
    אגב, הערה מענינת לסיום, לפני זמן פנה כאן באתר אדם, ואמר שהתקבל לעבודת השגחה במסעדה על ידי מערכת כשרות פלונית, אם אנחנו יכולים להסביר לו מה הוא בעצם אמור לעשות שם…. זה כשל שאני לא מוכן לסבול… וזה לא יקרה לעדה החרדית.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל