לתרומות לחץ כאן

שימוש בתנור לבשרי וחלבי, פרווה הנאפה בתנור בשרי

כבוד הרב שלום, ברצוני לשאול כמה שאלות הנוגעות לתחום הכשרות. 1. האם בתנור שיש בו פתח אחד מותר לחמם גם בשר וגם חלב ביחד, כאשר החלב הוא מאכל יבש כגון בורקס והוא נמצא בכלי סגור והבשר גם הוא בכלי סגור נפרד? 2. לאחר שמחמים בתנור מאכל בשרי ומכניסים אח"כ מאכל פרווה כגון פיתות והם נמצאות בכלי סגור עם מכסה, הן הופכות לבשריות? אשמח לקבל תשובה, בתודה מראש! שלמה.

תשובה:

שלום רב.

1. מותר לחמם תבשיל בשרי וחלבי באותו תנור כששני התבשילים מכוסים היטב היטב ללא חדירת לחות.

2. אין הפיתות הופכות לבשריות אף כשעדיין יש ריח של הבשר, אלא דינם כבחזקת בשרי ואין לאוכלם יחד עם חלב.

מקורות:

1. שו"ע יור"ד סי' ק"ח סעי' א' ויסודו מדברי התוס' בפסחים עו,ב, ואף כשאין המאכל יבש מותר.

2. ש"ך סי' ק"ח סקי"ב אין פיטום וריח לכלי [דהיינו הכלי אינו בולע ריח ואין מפליט ע"י ריח מכלי עיי"ש רע"א ופת"ש]. ויסודו מדברי הגהות מימוניות והובא בדרכ"מ ריש סי' ק"ח. וכן מצד זיעה אין לחשוש, דבפיתות אין זיעה כמבואר בבית מאיר הביאו משנ"ב רי"ס תס"ג ושלהי תנ"א סעי' כ"ב.

הצטרף לדיון

5 תגובות

  1. שלום

    ביחס לנקודה 1
    כאשר המאכלים לא היו סגורים והיה מעבר לחות בין המאכלים , מה דין המאכל השני (במקרה של עוף ומאכל אחר פרווה שבושלו ביחד באותו תנור)

  2. בדבר זה ישנם ב' חששות א, מצד זיעה ותלוי במחלוקת אחרוני זמננו אם יש לחוש לזיעה בתנורים וכפי שכתבנו במקומות אחרים. ב, אמנם יש חשש נוסף של ריחא כיוון שב' המאכלים נאפו יחדיו באותו הזמן, והכלל הוא כדלהלן:
    לענין לכתחילה א] קיימא לן ריחא לאו מילתא אמנם לכתחילה חיישינן שריחא מילתא כן מבואר בסי' ק"ח סעי' א'. ב] פסק השו"ע סי' צ"ז סעי' ג' דמאכל פרווה הנאפה עם בשר לענין אם מותר לערבו עם חלב הרי"ז חשיב לכתחילה ואין לערבו עם חלב. נמצא שאין לאכול את המאכל הפרווה שנאפה עם הבשר בו זמנית עם חלב לכתחילה. [כשהוא סוג מאכל שכל ענינו הוא לאכלו רק עם חלבי ויש לו הפסד אם לא יערבו בחלב נחלקו בדבר אחרונים ברמ"א סי' ק"ח סעי' א' משמע דכל החומרא לכתחילה כשלא יהיה לו הפסד בדבר וכמוש ביאר הפלתי כוונת הרמ"א וכוותיה הכריע בפרמ"ג להקל במקום הפסד וכן כ' החכ"א. מאידך החזו"א יור"ד סי' ל"ה הביא מדברי הגר"א שהחמיר אף כשיהיה לו הפסד למאכל שאין לערבו עם חלב לעולם. ולענ"ד כן הוא פשטות משמעות המחבר בסי' צ"ז סעי' ג']
    לענין בדיעבד: השו"ע מקל אם כבר עירב עם חלב. אמנם הרמ"א יש לו חומרא באופן שהוא תנור קטן וסתום שאפילו בדיעבד המאכל נאסר אף כשכבר ערבו בחלב ויש בדבר הרבה פרטים ומצוי שתנורים שלנו נחשבים גדולים [שיש בהם י"ב עשרונים וכפי שיטות האחרונים באופן לשער את פיזור הי"ב עשרונים עיין פת"ש סוס"י צ"ז ופרמ"ג שם].

  3. שלום רב לרבנים,
    נראה שבנקודה השנייה, הלחם דינו כפרווה ומותר לאכלו עם חלב מדין נ"ט בר נ"ט, ואפילו לאוסרים נ"ט בר נ"ט לכתחילה כאן שמדובר לאחר אפיה יש המגדירים זאת כדיעבד והלחם אפשר לאכול אותו עם בשרי או עם חלבי. בברכה, ויקטור בוחניק רחובות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל