שאלה:
נר שבת שכבה באמצע אחרי כניסת השבת,האם יש עניין במוצ"ש להדליק אותו עד שיגמר משום שהוקצה למצות נר שבת ,(כמו שנוהגים בחנוכה בפתילות ושמנים שנותרו ) או מותר להשליך אותם לאשפה או להשתמש בהם לצורך אחר כנר של חול?
2) האם לדעת הסוברים שמותר לברך על מאור חשמל "להדליק נר של שבת" אין חשש לברכה לבטלה מתרי טעמי 1).משום שלחיצה על המתג אומנם נדלק החשמל ,אבל הפעולה שלו היתה רק לחיצה ולא הדלקה ממש.
2) משום שהברכה היא על "נר של שבת" וכי הפנס או המנורה מיוחדים לשבת ,והרי אחרי צאת השבת משתמשים בהם לתאורה כל השבוע ואיך אפשר לברך עליהם 'להדליק נר של שבת' ?
בברכת שבוע טוב.
תשובה:
מעיקר הדין אין כל קדושה במותר השמן והפתילות, כמבואר בתוס' שבת מד א ובמגן אברהם סי' קנד ס"ק כ, ומעיקר הדין מותר גם לזרוק לאשפה ראה שמירת שבת כהלכתה פרק מג סעי' מד, אלא שמנהג ישראל לזרוק בדרך כבוד כיון שבירכו עליהם ראה כף החיים סי' רצז ס"ק יא.
לענין שאלתך השניה, המבט שלך על נרות שבת אינו מדוייק, בזמן חז"ל היו משתמשים כל ערב בנקות לצורך מאור, אבל זה שאתה מדליק אותו במיוחד לכבוד שבת, זה מצות הדלקת נרות שבת, וכך גם לגבי חשמל לאותם שיטות שהזכרת.
לגבי ההערה שלכם מה שאתם משווים הדלקת מאור חשמל כנר שבת למה שנהגו בזמן חז"ל גם בימות החול נרות לצורך מאור ואין א"כ הבדל,לענ"ד לא ניתן להשוות כלל כי בזמן חז"ל שהשתמשו גם בימות החול לצורך מאור הרי אותם הדליקו משהתחיל להחשיך אבל בערב שבת היו צריכים להדליק מבעוד יום ובזה היתה ניכרת המצוה מצד עצמה והיו בודאי לוקחים נרות יותר ארוכים או נותנים יותר שמן כדי שידלקו עד זמן הסעודה לאחר שחזרו מבית הכנסת ובזה היתה ניכר. המצוה יותר ועוד שנר או שמן הולכים ומתכלים וכל זה לא ניכר במאור החשמל וותמהני כיצד מי שהדליק פנס יכול לברך עליו להדליק נר של שבת והניח אותו על שלחן שבת הרי עדיין המצוה אינה
ניכרת מצד עצמה שהרי הפנס הוא תשמיש של חול לצורך תאורה או שמה הוא נעשה תשמיש של מצוה ואולי צריך גם את הסוללות לאחר שימושן לזרק דרך כבוד,להיכן נגיע?
מ"מ אולי אני שוגה בהבנה ואשמח אם תאירו את עיני בזה.
בברכה רבה ויישר כח
לדעתי אתה מניח כאן הנחות יסוד שאינני יודע מקור להן, המצוה היא להדליק נר לכבוד שבת כדי שיהיה אור מכובד, מי אמר שיש חובה שיהיה ניכר שזה מעבר למה שנצרך למאור?
הרי אתה אומר בברכה "וציונו" ,א"כ צריך שיהיה ניכר לצורך מצוה
לא הבנתי את הקשר בין הדברים, אם לא ניכר אי אפשר לברך? אדם שכל ערב אוכל מצה לארוחת ערב, אינו מברך בליל הסדר על המצה?
מה הקשר? עיין בשפת אמת (שבת כא.ד"ה יש לעיין)שצריך שתהיה הדלקת נר שבת ניכרת מצד עצמה שהיא לשם מצוה,ע"ש. אני לא המצאתי את הסברא הזאת,אלא מאי בגלל שחשבתם שאני המצאתי את הסברא הזאת קל היה בעינכם לדחות וכעת באמת מעניין אותי מה תשיבו.
בברכה רבה ותמשיכו להגדיל תורה בעומק וברוחב.
זה נושא אחר לגמרי שיש בו הרבה השלכות לדינא! ואדרבה, בשאלתכם כבר הדגשתם שאין בעיה ואסביר: יש חיוב שמעשה ההדלקה [לא האופן בו הנרות קיימים, זה כבר הסברנו שגם בזמנם לא היה ניכר, אלא עצם המעשה] יהיה ניכר שהוא לשם מצוה, והסיבה לכך היא משום שחיוב הדלקה אינו רק משום עונג אלא גם משום כבוד. תוס' כבר מדברים על כך לגבי שאלתם למה יש חיוב להדליק כאשר בלאו הכי יש לי כבר במקרה נר דלוק. כך גם בשו"ע מבואר שאין להדליק לפני הזמן כי אז לא ניכר שמדליק לכבוד שבת, אא"כ מקבל שבת בהדלקה שאז למרות שמדליק מוקדם זה ניכר ממעשיו. עוד נפק"מ רבות בענין. בקיצור, שם הנושא שיהיה ניכר בעשייה שהיא לשם מצוה, לא שיהיה ניכר בחפצא שנעשה למצוה.
לא הבנתי
מעשה ההדלקה צריך שיהיה ניכר שהוא לכבוד שבת, אבל הנר במהותו לא צריך שיהיה ניכר הוא לכבוד שבת.
שוב איך ניכר שהדלקת פנס חשמלי או כל תאורה חשמלית בסלון או במטבח שמעשה ההדלקה לחיצה כל כפתור חשמלי) שהוא לכבוד שבת? אני לא בטוח שאתם משוכנעים שאין כל הבדל בין הדלקת מאור חשמלי לבין הדלקת נר שבת כפשוטו כפי המנהג מימי קדם ומדוע לא הדליקו אש בזמן חז"ל לכבוד שבת קדש?
נסיון אחרון לחזור על הדברים בקצרה אולי יובן יותר:
הלכה פסוקה – כשאני בא ומדליק נרות שבת, אם הקדמתי את ההדלקה לפני זמנה וגם לא קיבלתי שבת בהדלקה, לא יצאתי ידי חובה. אם הדלקתי את אותם הנרות עצמם ובאותו מקום, אבל בזמן ההדלקה או קיבלתי שבת בהדלקה, יצאתי ידי חובה! כלומר הקובע שניכר לכבוד שבת אינו החפצא, מה הדלקתי ובאיזה מקום, אלא איך הדלקתי, העיתי והכוונה שלי באותה שעה, אם קיבלתי שבת.
ואגב, יש שרוצים לחדש, שהלכה זו יותר נהגה בזמנן שאכן מצד החפצא לא היה ניכר כל כך שהוא לכבוד שבת, גם ביום חול הדליקו נרות למאור! אבל בזמנינו מי שמדליק נרות בפמוטי השבת תמיד ניכר שזה לכבוד שבת, גם אם הקדים ולא קיבל שבת. יש לעיין בזה לדינא, אבל הסברא יפה.
אבל למדנו ברור, ניכר זה לא בחפצא אלא בצורת ההדלקה מצד הגברא.
השאר תגובה