לתרומות לחץ כאן

קריאת שם לגר

שאלה:

*שלום כבוד הרבנים היקרים*

מתי נותנים את השם החדש לגר ? במעמד ברית המילה כפי שכתב הרב יוסף פלאג'י (שו"ת, לב חיים, ח"ג סימן כ"ח דף מ"ח).
או לאחר הטבילה כמו שמובא באגרות משה, יורה דעה, קכ"ז.
תודה רבה ושבועה טוב

תשובה:

שלום רב,

נותנים שם לגר בעת הגיור, וכפי שמובא במכילתא בפרשת יתרו שקראו לו תרו והוסיפו לו י' לאחר שהתגייר. ולכן כאשר אדם קודם כל מל ועדיין לא טבל הרי שהוא עדיין גוי, ורק אחרי הטבילה הוא יהודי ולכן לכאו' אז צריכים לקרוא לו שם. אבל שמעתי שיש כאלה שקוראים שם גם בעת המילה ואח"כ גם בעת הטבילה.

מקורות:

קריאת שם בעת המילה

ב. מנהג ישראל די בכל אתר ואתר, לקרות שם לקטן ישראל בזמן עריכת הברית, ועפ"ז נהגו גם במילת גר לקרוא לו בשם חדש בשעת הברית[1], ואף שלא בא לכלל ישראל לגמרי עד שיטבול, לא ישתהו מלקרותו בשם אחר עד לאותה שעה[2]. ויש שנהגו לקרוא לגר אברהם ולגיורת שרה[3].

[1] במכילתא דרבי ישמעאל (פרשת יתרו) איתא, דמתחילה היה יתרו מכונה יתר, וכמו שנאמר (שמות ד יח): "וילך משה וישב אל יתר חותנו וכו'", ואחר שנתגייר הוסיפו לו אות אחת על שמו (עיקר הטעם שהיו מכנים אותו "יתרו" עיין מש"כ מהר"ל בגור אריה במדבר פרק כא).

כמו כן מצינו בזוהר חדש לגבי רות המואביה, שמתחילה היה שמה גילית, ואחר שנתגיירה שינתה שמה לרות. אמנם ראה ס' בן יהוידע (ברכות ז ע"ב) שכתב בביאור מה שאמרו שם בגמרא "למה נקרא שמה רות, על שם דוד שריווהו לקב"ה בשירות ותשבחות", דכוונת הגמרא בקושיתה, מדוע לא נשתנה שמה כדרך כל הגרים שמשנים שמם בשעת הגרות, ועל זה אמרו שנקראת כבר בגיותה בשם קודש, על שם העתיד, שיצא ממנה דוד שריווהו לקב"ה בשירות ותשבחות. ועוד כתב בביאור הדברים שם, דכל גר משנה שמו בעת הגרות, משום שיש בשמו הראשון מזכרת עוון על כך שנשתהה מלבוא ולהתגייר עד אותה שעה, אבל לגבי רות דעד שלא בא הנדון בפני בועז ונקבעה הלכה דעמוני ולא עמונית וכו', לא יכולה היתה לבוא בקהל ישראל, שהרי אם היתה באה לא היו מקבלים אותה, וממילא אין בשהייתה מזכרת עוון [אמנם יש לעיין בדבריו אלו, שכן לפי פשוטו, עמוני יכול להתגייר אלא שאינו רשאי לישא בת ישראל, וא"כ עדיין מזכרת עוון הוא לו שלא חפץ להדבק בקהל ישראל אף שלא יוכל לישא מבנותיהם. ושמא במקום דוחק כזה לילך ערירי וכו' לא נדרש ממנו לבוא ולהתגייר].

מנהג זה יש לו שורש ועיקר בדברי הירושלמי במסכת ביכורים (פ"א ה"ד), לענין מה שאמר הכתוב (בראשית יז ה): "ולא יקרא עוד את שמך אברם, והיה שמך אברהם, כי אב המון גויים נתתיך", שם נתבאר שלא בכדי נשתנה שמו של אברהם, אלא דכיון שכרת ברית עם הקב"ה נעשה חלקו ונחלתו, ומשום כך שינה את שמו כדרך שנהגו בגר שנתגייר.

כמו כן כתב הרמב"ן בפירושו לתורה (במדבר י כט), על הפסוק "ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חותן משה וכו'", שהשם "חובב" הוא שם חדש ליתרו, שניתן לו כששב לתורת ישראל, "כדרך כל המתגייר לשנות שמו לשם קודש". ע"כ. וראה עוד בס' זכר דוד (לר"ד זכות, מאמר ראשון פרק צא) מקורות רבים לענין זה, ומה שהרחיב בענין שינוי השם לגר כחלק מקבלתו נשמת ישראל חדשה, והוסיף ששמות הגרים הם בנבואה ולפי שורש נשמתם, ולכך אין לישראל לקרות בנו בשם יתרו וכדומה שהם שמות הגרים ואינם מתאימים לנשמות ישראל. וראה עוד מה שהביא בזה מס' גבול בנימין (פ' ויצא) ועוד מגדולי האחרונים.

[2] כללי מילה לרבינו גרשום הגוזר, והובא בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' ריט אות ג), וכן משמעות לשון הזוהר הק' (פ' שלח, דף קסה ע"א). בטעם הדבר נראה לומר, על פי מה שכתב בחי' הרשב"א (יבמות עא ע"א) דעל ידי המילה כבר נכנס ליהדות במקצת, ושוב אינו נכרי לגמרי.

[3] ראה אור החיים (בראשית כה ה, במדבר כד כא), וראה שמחת הרגל (רות דף ז ע"ב). אמנם אין זה מנהג קבוע ולעיכובא, שכן מצינו אף בקדמונים שהיו קוראים לגרים בשמות אחרים, כמו עובדיה הגר, שמעיה ואבטליון ועוד. וראה ס' יפה ללב (ח"ה סי' רסח אות ג) שהמנהג לקרוא לגרים בשמות האבות אברהם יצחק ויעקב שהיו מגיירים את האנשים, ולנשים בשמות האמהות, שרה רבקה רחל ולאה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל