לתרומות לחץ כאן

זמני ק”ש

שאלה:

כידוע כל המצוות שזמנם ביום זמנם מתחיל מעלות-השחר אלא שחז”ל קבעו שלכתחילה ימתין עד הנץ החמה שלא יבואו לידי טעות. יוצאים מן הכלל 3 מצוות. תפילין שלמעשה זמנם גם בלילה אלא שחז”ל גזרו לא להניח בלילה שמא יישן בהם ולכן כשמגיע זמן משיכיר כבר אין את החשש, וכן ציצית שזמנה לא ביום אלא בזמן ראיה וכשמגיע משיכיר זה כבר זמן ראיה וק”ש שזמנה גם לא ביום אלא בזמן קימה וגם זה מתחיל משיכיר ומסתיים אחרי 3 שעות. נשאלת השאלה לגבי ק”ש דערבית. הרי גם זה לא בלילה אלא בזמן שכיבה אז לכאורה לא היה צריך לחכות עד צה”כ אלא משיחשיך שכבר לא מכיר. וכן לגבי סוף הזמן לא היה אמור להיות עד עלות-השחר ואפילו לא חצות אלא רק עד סוף האשמורה הראשונה לכל היותר.

תשובה:

זמן בשכבך לא ניתן לו הגדרה של דקה מדויקת… אלא שכיון שבלילה היו ישנים וביום ערים, כל מה שמוגדר לילה נחשב זמן שכיבה. ממילא ההגדרה של לילה היא הקובעת בענין זה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל