לתרומות לחץ כאן

דחיית גרים מחשש לאי רצינות – תקנת דרום אמריקה

שאלה:

שלום רב, באמנת התלמוד סנהדרין 99 ב, הוא קובע:
"ותמנע, פילגשו של אליפז, בן עשיו, ילדה את עמלק."(בראשית 36:12)
על פסוק זה שאלות התלמוד:
"מי הייתה תמנע, ומדוע התורה מקפידה לצטט את שמה, כחלק משושלת עמלק, למרות שהייתה" רק " פילגש?"
התלמוד עונה:
"תמנה הייתה בתו של מלך, והעניין שלה בגיור הביא אותה לחפש את אברהם, שהדף אותה. מתמיד, תמנה (שפירושו להדוף בעברית) עדיין ניסה עם יצחק ויעקב, שגם הם דחו אותה."אבל הרצון שלה להיות חלק מהעם היה כזה, ממשיך התלמוד, שהיא, אפילו באה ממשפחת מלוכה, נכנעה למצב של פילגשו של אליפז, כדי שתוכל להיות חלק ממשפחתו ואמונתו של אברהם.
התוצאה של אי-רצון זה, מסכם התלמוד, היתה לידתו של עמלק הצעיר, שמקורו בצאצאיו של העם שירש את שמו, ואשר בעתיד ייחשב לאב-טיפוס של אויב ישראל.
מסקנה: כל אלה שדחו אלפי מועמדים כנים לגיור, בתואנות המגוונות ביותר, שאינן מבוססות על החוק או על המסורת היהודית, לא רק מזלזלים במצווה המקראית לאהוב את הגר, למנוע זאת מיהודים אחרים, אלא גם הופכים אהבה ועניין לאכזבה וטינה, ובכך תורמים להופעתם של אויבים חדשים לעם ישראל.

יש לנו עוד בישעיהו 56: 3-
"…3 בוא לא יבוא זר שמוכן להצטרף לאדוני ויאמר: "ודאי שהנצחי ידיר אותי מעמו!"ואל תטען סריס," אני באמת רק עץ יבש!"4 כי כה אמר ה', " לסריסים השומרים על שבתות שלי, הפועלים באופן שמשמח אותי ומחזיקים בבריתי (תורה), 5 להם אתן, בתוך מקדשי וחומות שלי, אנדרטה ושם טוב יותר מבנים ובנות, שם נצחי, שלעולם לא יימחק.

רש לקיש אמר: המלחמה המתגיירת אהובה יותר מישראל כשעמדה לפני הר סיני. למה? אלמלא היו עדים לרעמים ולברקים, לרעידות ההרים ולצליל השופטים, [ישראל] לא היו מקבלים את התורה; וזה שלא היה עד לאף אחד מהם, בא ונכנע לקדוש ברוך הוא וקיבל על עצמו את הריבונות השמימית-האם אתה יודע משהו יקר מזה?

ויאמר רבי אלעזר, הקדוש ברוך הוא, רק פיזר את עם ישראל בין העמים, כך שהם יוסיפו מתגיירים לעצמם, כפי שכתוב (הושע 2:25): "וזרעם יהיה לי בארץ."

הרב השאלה נשארת?
מי צודק, התורה, התלמוד והנביא, או כתבים מודרניים? האם זה לא חל על כל הארץ, מדוע להוציא את דרום אמריקה, שכן כל הארץ נבראה ושייכת לה'?

תשובה:

שלום וברכה ידידי,

שיניתי לך את הכותרת ויש בכך כבר חצי תשובה… אין ספק שיש מצוה על בית דין לקבל גרים, ואעפ"כ מחמת חששות שהיו במקומם תיקנו לשלוח את הגרים למקומות אחרים.

בימים אלו אני עורך מחדש את הספר משנת הגר של רבי משה קליין, וכך כתבנו שם באחד הפרקים:

מנהג דרום אמריקה שלא לקבל גרים

טו. אף שכאמור מצוה על בית דין לקבל גרים, יש מקומות שקיבלו עליהם שלא לקבל גרים בתחומם, כנודע ממדינות דרום אמריקה, ובמקומות אלו אין לפרוץ גדר ולשנות מנהגם, אלא ישלחו את הגר למקומות אחרים בהם נוהגים בקבלת גרים[1].



[1] התקנה שלא לקבל גרים בארגנטינה בפרט ובדרום אמריקה בכלל, התייסדה על ידי הג"ר שאול דוד סיתהון, רבה של ארגנטינה (תער"ב-תר"צ), והובאה בספרו שו"ת דבר שאול (יו"ד סי' ב-ו), אחר שראה בענין הגיור במקומו פירצה גדולה, באין רב וממונה המקפיד על כשרות הגיור, כאשר רבים מביאים בת נכר ומגיירים אותה בפני ג' הדיוטות כדי לשאתה לאשה וחיים חיי פריצות בגרות פסולה. וכך כתב: "קיבלנו שאין לקבל גרים בארגנטינה עד ימי עולם מכמה טעמים, ואין לפרוץ גדר, וכל הפורץ גדר ישכנו נחש, ומי שרוצה לגייר יסע לירושלים תובב"א, אולי יקבלוהו".

תקנה זו קיבלה משנה תוקף בהסכמת בד"ץ האשכנזים החסידים והפרושים ובד"ץ הספרדים בשנת תרח"ץ, ופשטה גם בברזיל ועוד קהילות בדרום אמריקה, ואף בין יוצאי חלב על קהילותיהם השונות, ואין מערער עליה.

בשו"ת הר צבי (יו"ד סי' רטז) נשאל בדבר גרות שנעשתה בארגנטינה כנגד החרם שקיבלו שם שלא לקבל גרים, האם יש בה תוקף בדיעבד, וצידד לומר, דמאחר וכל תוקף עשיית הבית דין כיום שאין סמוכים הוא משום ד"שליחותייהו קעבדינן" [ראה תוס' קידושין סב ע"ב ד"ה גר], כאשר נעשה הדבר על ידם באיסור אין זה בכלל השליחות, ודינה כגרות שנעשתה שלא בפני בית דין שאין בה ממש. וכן נראה מדברי רבים מן האחרונים, ראה ס' אור שמח (סנהדרין פ"ב הל' י, איסורי ביאה פי"ד הל' יג), חלקת יעקב (יו"ד סי' קנ) ושו"ת מנחת יצחק (ח"א סי' קכא אות יא) לגבי טבילת גר בשבת ועוד אופנים שנעשו של כתיקון חז"ל. ועוד נרחיב בזה להלן?.

אמנם, בשו"ת בית יצחק (יו"ד ח"ב סי' ק אות ה) מבאר, דאף דשליחותייהו קעבדינן, כיון דלא שייך דין אין שליח לדבר עבירה בשליח בית דין, מועילה שליחותם זו אף ששינו מדעת חכמים, ועל כן גר שטבל בשבת מהני גרותו בדיעבד. וכן מוכח מדברי הסמ"ע (חו"מ סי' צז ס"ק יד) שכתב, דשליח בית דין שחבל בגד אלמנה, מה שעשה עשוי, ואין צריך להשיבו לה אלא בזמן שהיא נזקקת להשתמש בו, וכמו בכל עבוט. וה"ה כאן, דאף ששינו מדברי חכמים תועיל שליחותם בדיעבד. וכ"כ בשו"ת יביע אומר (ח"ט יו"ד סי' טז) להקל בזה בדיעבד, ועל פי מה שהוכיח שם דהכרעת רוב האחרונים היא שלא כדברי התוס' דס"ל שבית דין בזמנינו פועלים בשליחותם של קדמונים, אלא על פי דברי הרמב"ן שם דבס"ל דהוא משום דלדורותיכם כתיב, וללמדנו שבכל דור יהיו בית דין ראויים לקבלת גרות, אף בזמן שלא יהיו סמוכים, ונרחיב בזה להלן שם. וע"ע בשו"ת דבר יהושע (יו"ד סי' מב) שקהילות האשכנזים בדרום אמריקה כלל לא קיבלו תקנה זו. על כן, אף שלחומרא יש להורות לגר זה לשוב ולהתגייר בפני בית דין במקום אחר, מכל מקום אין לילך בזה לקולא להורותו שהוא פטור מן המצוות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל