לתרומות לחץ כאן

עשה לך רב

שאלה:

שלום וברכה.
היה לנו דיון בכולל בין שני אברכים, אני אשמח לשמוע את דעת הרב המשיב שליט"א.
ידועה הסתירה בין הגמ' ע"ז ז' ע"א, לגמ' עירובין ו' ע"ב, (מובא בראשונים רשב"א מאירי ועוד, במס' חולין מ"ג).
החזו"א למד מסתירה זו, דכל שהוא רבו דהיינו שקרוב לו ושומע שמעותיו תמיד ממנו או מספריו בין בחיו בין לאחר מותו, ברוב המצוות, רשאי לילך אחריו אף בשל תורה להקל, אף שיש עליו חולקים רבים, ואם שנהם רבותיו, בזה אמרינן הרוצה לעשות כדברי ב"ש עושה וכו', כל עוד ולא היה מושב בי"ד. (חזו"א יו"ד סי' ק"נ סק"ח), ובמאור ישראל עירובין ו', חולק על דברי החזו"א, וס"ל שתמיד יש את כללי הפסיקה, וראיתי שמבארים שמ"ח כלפי הרב הנשאל או הפוסק בספריו.
שלדעת החזו"א: יכל להכריע כפי שעלה לו בסוגיא מכח סברא וראיות (בראוי לכך).
ודעת המאור ישראל: שגם הרב מחויב לכלל של בדאורייתא הלך אחר המחמיר וכו'.
היו שתי צדדים לדעת החזו"א. האם יכל אדם לקבוע לו רב למשל, באבן העזר כאגרות משה בהכל, באור החיים כחזון אי"ש בהכל, וכן על זה הדרך?
א. האם זה ראוי, היות וזה חלקים נפרדים בתנאי שילך בהכל כמוהו.
ב. האם גם באופן זה דיבר החזון אי"ש, או שברוב המצוות הפשט הוא, אבן העזר אורח חיים וכו' (לעניין להקל בשל תורה).
היו בכולל צדדים לכאן ולכאן, והיה ת"ח, שאמר שנראה לו מסברא, שוודאי שרשאי, לחלק בין אבן העזר וכו', ומסתפק בדעת החזון אי"ש.
רציתי לדעת מה דעת הרב, סליחה על האריכות, יש מספר אברכים שישמחו לתשובה.
יישר כח.

תשובה:

בעיני פשוט שלא רק שאין לחלק כך, אלא גם הדבר אמור רק ממש כשאדם בוחר במישהו שכמו שכתב שם רוב תורתו הימנו והוא גם גדול ומופלג בדורו. כלומר, גם אדם שיבוא ויאמר אני בוחר באגרות משה בכל חלקי התורה אין בזה ממש, כיון שאינו רבו ואין תורתו ממנו. שם דובר על המציאות בזמנם שהראשונים שהזכיר שם הנהיגו את יהדות אשכנז והרביצו שם תורה וכל תורת אותם מקומות היתה מהם. לכן בזמנינו המציאות הזו פחות מצויה.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. יישר כח.
    אז מה כן?
    יש הרבה פוסקים חזון אי"ש הרב אלישיב אגרות משה הרב אוריבעך הרב עובדיה ועוד, הכלל אמור להיות בשל תורה הלך אחר המחמיר וכו'?
    ובכל אופן אין מושג של עשה לך רב לחלק מסוים בתורה, אני לא מבין וכי אם אדם נוהג בכל הלכות שבת כמו ר' שלמה זלמן או כמו החזו"א, אז בדבר שרוב האחרונים חולקים יעשה כמותם, הרי רוב העולם לא נוהג כך, רבו הוא החזו"א, בהכל או לכל הפחות בשביעית וכדומה ?
    אם איני צודק, אז מה כן הדרך הנכונה, לא כל הסוגיות למדתי וגם מה שכן, מי אני להכריע..יש פוסקים כמו מי ואיך לפסוק?
    תודה.

  2. בענין זה המבט שלי הוא שיש לדון מה מוגדר כספק. לא כל שאלה חדשה שמתעוררת היא ספק, זכותו של אדם שיהיה לו רב שאחריו ילך בשאלות חדשות שמתעוררות. דברי החזון איש מתייחסים יותר לשאלות שדנו בהם קדמונים, ראשונים ואחרונים, שאלו נושאים מרכזיים, אבל אדם שפשוט אין לו דרך לנתח סוגיא ובחר לו רב שינתח עבורו, זה לא בהכרח מוגדר כספק. אמנם יש בזה הרבה אי בהירות מה כן ומה לא, ולכן נראה בעיני, שהולכים לפי מה שמקובל ונהוג אצל ת"ח לפסוק. בדרך כלל הנושאים שנחלקו בהם פוסקי הזמן כבר נקבעו בהם מקובלויות שונות, בקרב בני התורה וציבור תלמידי החכמים, ויש לנהוג כפי הנהוג. כמובן יש הבדלים בנקודה זו לעיתים בין עדות שונות ומקומות שונים אבל זה העיקרון.

  3. למען הדיוק, אני לומד סדר א' סוגיות, וסדר ב' מסכתות כסדר עמוד ליום בעיון.
    אני יודע ללמוד סוגיות ויתכן ויש סוגיות שאני יודע אותם טוב או לכל הפחות מסוכמות לי טוב, כל מהלך הגמ', דעות הראשונים, בי"ס, נושא כלים וכו'. וכן אני משתדל להרחיב את ידיעותי בשאר ההלכות וגמרות חוץ מהסדרים.
    הבעיה לא בידיעת ההלכה היוצאת מכל סוגיא, ולא על זה השאלה..השאלה היא על דברים שהתחדשו בזמנינו, כגון: צחצוח שינים בשבת, מגבונים בשבת, משחקים בשבת, פלאטת שבת, גנרטור וכו'. וכן בשאר הסוגיות והחלקים בתורה, על זה היתה נסובה שאלתי, המקסימום הוא שאני נמשך לפסק מסוים מחמת סברא חזקה וכדומה, ועל זה שאלתי האם יכל לבחור פוסק שאני נמשך לצורת פסיקתו, באבן העזר, הלכות שבת עוד פוסק..וכן על זה הדרך. בדברים שנתחדשו או בדברים שלא היו מצויים בזמנם?
    יישר כח על התשובות, נהנתי מאוד, אשמח שאני ימצא את העניין.
    תודה.

  4. לדעתי אפשר, אבל לא מכח הדין של עשה לך רב, וזו לא הלכה בהלכות ספקות, אלא משהו אחר, ננסה לעשות סיטואציה אחרת. נניח רק לי יש את השאלה על ציחצוח שיניים, אף אחד לא חשב על כך! או שאינני מכיר מישהו כזה או שאנחנו בכ]פר קטן ולא יודעים מה נעשה. ואני אינני תלמיד חכם די הצורך כדי להשיב לעצמי, אז מה יהודי עושה? הולך לרב המקומי או הרב שלו מהישיבה או רב בבית ההוראה הסמוך או רב שהוא נהנה ממנו ושואל אותו, מה לעשות. הנהגה יהודית פשוטה. אף אחד לא יאמר: יש לך שאלה, אין מה לשאול רב, זה ספק דאורייתא… זה לא ספק, אני פשוט לא יודע… אז מה אכפת לך אם הרב פיינשטין אינו הרב של הכפר שלך אלא הוא כתב ספר? למה זה משנה את ההנהגה? כאשר לא מדובר בשאלה עקרונית בהלכה אלא בדימוי מלתא הנוגע לפרט מסויים ודאי אפשר ללכת אחר פסיקה של רב וזה לא מוגדר ספק. השאלה מה עושים כשאני כבר יודע שפוסקי זמנינו נחלקו בענין זה, בענין זה מותר לי ללכת לרב שאני רגיל לפסיקותיו והולך אליו תמיד.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל