שאלה:
אבי במצב סופני, עניין של יום-יומיים, חי בחו"ל, אני בארץ ונוהג בד"כ עפ"י הקצשו"ע (אשכנז גנצפריד). במקום פטירתו ובלוויה לא יהיו קרובים אלא הטיפול יהיה ע"י החברה קדישא והכל כבר מסודר, הקבורה תהיה יומיים אחרי הפטירה. שאלה א האם לנהוג אנינות? במידה ולא השאלה ה-ב היא האם להתחיל אבלות עם קבלת השמועה או לאחר הקבורה? והשאלה ה-ג, אני מתפלל בבי"כ של ספרדים, איך לנהוג בציבור ביומיים שבין הפטירה לקבורה (גם לעניין נשיאת כפיים), כי הבנתי שלילקוט יוסף יש אנינות גם כשמתו אינו מונח לפניו.
תשובה:
שלום וברכה
באחרונים נחלקו האם האבלות חלה באופן זה מיד בעת השמועה, שכך סבר המהרש"ם וכך פסקו אחרוני הזמן, החלקת יעקב ח"א סי' קפח והאגרות משה יו"ד ח"א סי' רנג והביא שכן הסכים הגרצ"פ פרנק, וכך נראה גם במשנה ברורה בסי' נה ס"ק כד לעיקר שאינו אונן. או שהאבלות חלה רק בעת הקבורה שכך פסק הנצי"ב במשיב דבר ח"א סי' עב. כל שאר השאלות נגזרות משאלה זו, כלומר לדעה ראשונה אין אנינות ולדעה שניה יש אנינות. עד כמה שנוהגים אבלות בלאו הכי לא הולכים לבית הכנסת, אלא עושים מנין בבית לפי מנהגך.
בשורות טובות ישועות ונחמות.
תודה על המענה המהיר! אם כך אז אם השמועה ביום שישי אצלם, שאצלנו כבר שבת, אז הקרובים בחו"ל (שגם הם בעיר אחרת) יתחילו לשבת בשישי ויקומו ביום חמישי. מתי אני פה בארץ אקום, בהנחה שהשמועה תגיע אלי רק במוצ"ש?
הם יתחילו לשבת אחרי הקבורה. אבל בעיקרון זה דבר שהוא אפשרי, לפעמים גם משמעותי, כאשר נפטר הגר"ש וואזנר בנו באנגליה שמע על כך כאשר עוד אצלו היה לפני החג וישב שעה אחת ונפטר מהשבעה, והם התחילו לשבת רק אחרי החג – שבוע אחרי שהוא סיים…
השאר תגובה