שאלה:
מה דיני האבלות על תינוק בן שנה לגבי קדיש ביום השנה, עליה לקבר ביום השנה, עריכת סיום וסעודה וכו'
מה מקור המנהג שהורים לא עולים על קברם של ילדים, ועד איזה גיל מדובר.
תשובה:
שלום וברכה
נהגו שלא לעלות לקברים של תינוקות שלא באו לכלל דעת, שנתיים שלוש, אינני יודע מקור ברור, אני חושב שהסיבה היתה כי היו הרבה מחלות ילידם והיה שכיח בכל בית שנפטרו ילדים, ולכן קבעו כך כדי שלא לתת לאנשים תחושה של אבלות כל הזמן, הרי בסופו של דבר כפי שנסביר מיד, קטן בגיל כזה שנפטר אינו צריך תיקון ואין בו חטא, ואינו זקוק לעולים לקברו.
לכן, מעיקר הדין אין אמירת קדיש כל השנה על תינוק בן שנה, ומי שבוחר לומר קדיש בכל זאת, אין מוחים בידו, אבל אבלים אחרים קודמים לו, ולכן במקום שיש עוד אבל והם נוהגים שרק אבל אחד אומר קדיש האבל השני יאמר את כל הקדישים. אף זה משום שקטן זה אין בו דעת ואינו זקוק לכפרה.
בשורות טובות ישועות ונחמות!
מקורות:
בשדי חמד אבלות סי' קנא כתב שבית דין של מעלה לא מענישים על פחות מבן עשרים, ואף על פי כן, כיון שמצינו לגבי ער ואונן שנענשו גם כשהיו פחות מכך, מוכח שמי שהגיע לכלל דעת צריך כפרה, אבל לא בפחות מכך.
וראה עוד גשר החיים פרק ל ח-ט, ציץ אליעזר ח"ז סי' פו אות ז בשם שו"ת ויצבור יוסף שרבים נוהגים כן לומר קדיש ולהדליק נר ויארצייט, אבל אבלים אחרים קודמים לו.
קראתי באיזשהו מקום, ואולי בעצם שמעתי פעם, לא זוכר בבירור, וגם אינני יודע מקור ואשמח אם הרבנים יודעים, שהאריז”ל אמר למהרח”ו שכעת דנים אותו בשמיים על מה שהוא הכאיב לאימו בעת ההנקה. אם כנים הם הדברים הרי שזה סתירה מוחלטת לאמור לעיל.
אינני יודע אבל ברור שמה שנאמר על האר"י שזו נשמה גבוהה לא קשור לסתם בני אדם, ידוע על גדולי דורות שגם בירכו שהכל לפני ההנקה… זה לא אנשים כמונו.
השאר תגובה