שאלה:
שלום וברכה לכבוד הרב,
מי שספר את העומר קודם השקיעה בלי ברכה ושכח לספור בלילה וכל היום למחרת. האם ימשיך לספור עם ברכה או בלי ברכה בשאר הלילות? האם אפשר לעשות ספק ספיקא. שמא מפלג המנחה אפשר לספור ושמא כל יום מצוה בפני עצמו. שהרי ראינו שמרן השו"ע עשה בעצמו ספק ספיקא בדין של ספק ספר שממשיך לספור בברכה?
תודה רבה, ויקטור בוחניק רחובות.
תשובה:
אינני זוכר כרגע צד למעשה בפוסקים שאפשר לספור מפלג המנחה, ולא חששו בזה כלל לאבודרהם אפילו על דרך ספק, אדרבה, המשנה ברורה פוסק פשוט שמי שספר מבעוד יום סופר שוב בלילה בברכה [גם אם לא עשה תנאי כדברי אבודרהם], ראה שו"ע תפט, ב ובמשנה ברורה שם. רק לגבי בין השמשות קיים ספק כמבואר שם.
השערי תשובה שם עשה ספק ספק אחר, לגבי מי שלא ספר בלילה וגם לא ביום עד לבין השמשות הבא, אם ממשיך לספור בברכה מדין ס"ס, ספק מי שספר ביום יצא, וספק שמא בין השמשות הזה הוא עדיין מן היום.
מובא בביה"ל שם
מובא במקומות רבים, אבל מבואר במשנה ברורה שלא החשיבו זאת לספק, וסופר בברכה בלילה ללא חשש, ולא אומרים בזה סב"ל.
עדיין לא הבנתי מאי שנא ממתפלל עם הציבור מבעו"י (בס"ג) שחוזר וסופר בברכה ומ"מ יצא אם לא חזר
אני לא מבין שיצא אם לא חזר, אלא שמקומות שכך נהגו אף שאין הלכה כך, אין למחות בידם.
אם כדבריך למה מוזכר שם שיתנה,
ומה זו הלשון "אם יזכור" בלילה יברך ויספור.
אין ספרים ת"י כעת אבל לכאו' פשוט שיוצא בזאת רק שנחלקו בביה"ל שם האם דווקא ביה"ש או אפילו מפלג המנחה
תודה.
ראיתי בכף החיים (סימן תפ"ט ס"ק מז) שבדיעבד יצא ידי חובה.
אמנם כמו שהזכרתם דעת המשנ"ב שלא יצא ידי חובה אף בדיעבד וימשיך לספור בלי ברכה.
בברכה, ויקטור בוחניק רחובות.
היאך נסביר את המשנה ברורה שם ס"ק יג שמדבר בלי תנאי שאומר שחוזר וסופר בברכה? מכאן באתי בעצם.
לא ראיתי בדבריו הכרעה רק ציון השיטות.
למעשה עיין שבה"ל (ח"ט קכ"ג) ודברי יציב (ח"ב רט"ז)
השאר תגובה