לתרומות לחץ כאן

שבועה בטירונות – נודר על דעת חברו

שאלה:

שאלה: אם קיים יהודי שחושש
מהלבנת פניו שלו ושל משפחתו,
אם יגלה שהוא היה בטירונות ב-צה"ל,
ובסופה הוא כן-נשבע בשבועות
שמשמביעים את החיילים בסוף הטירונות.
[.ולא רק הצהיר,-כמו מה שהדתיים-מקיימים.].
-האם קיימת אפשרות
להתיר את שבועותו
בלי שהרבנים שמתירים את שבועתו,
-ידעו ויכירו:
את שמו
ואת שם כתובת המגורים שלו,
ואת מספר הטלפון שלו,
ובלי שהם יראו את פניו ?
או שלא-קיימת אפשרות
ביהדות-האורתודוקסית
להתיר שבועות-כגון-אלו
באופן אנונימי-לחלוטין ?

תודה,

תשובה:

שלום וברכה

התרת נדרים נעשית בפני הדיינים ולא באופן אנונימי בטלפון. אבל כאן קיימת גם בעיה אחרת, שנדר שאדם נודר על דעת חברו, אין מתירים לו אלא מדעת חברו. הרי השבועה שאדם נשבע בטירונות אינה סתם נדר שבין אדם לבוראו, אלא יש בה כביכול צורך מבצעי, כלומר, כדי שניתן יהיה לסמוך עליו שינהג בשירות כפי הנדרש, ויעשה את הטוב עבור המדינה ששולחת אותו לקרב או לפעילות, משביעים אותו שכך יעשה, ולכן לא ניתן להתיר שבועה כזו ללא הסכמת המדינה או הפיקוד וללא ידיעתם.

מקורות:

שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדרים סימן רכח סעיף כ:

נדר על דעת חבירו, אין מתירין לו אלא אם כן הודיעו לאותו שנדר על דעתו. ( וי"א דאפילו הודיעו, אין מתירין אלא מדעתו ורצונו), (מהרי"ק שורש כ"ב /נ"ב/ וטור ורא"ש), (וכן עיקר). ודוקא שנדר על דעתו בשביל שום טובה שעשה לו  (בשביל השבועה) (ב"י בשם הריב"ש סי' קפ"ו, וש"ע), כמו משה שנדר על דעת יתרו בשביל שהשיא לו בתו,  (והשבועה היתה לתועלת יתרו) (ריב"ש סימן תס"א), אבל אם מעצמו נדר ע"ד חבירו, יכולים להתיר לו בלא דעתו. הגה: וי"א שצריך שיודיע לו שהתיר לו, כדי שלא יחשוד אותו שעבר על נדרו (מרדכי פ' שבועות שתים בשם הירושלמי ומהרי"ק שורש נ"ב וע"פ). ואם כבר מת, שא"א להודיעו, מתירין לו כך, דשוב ליכא חשדא (תשובת רמב"ן סי' ר"ן). ואפילו נדר על דעתו בשביל טובה שעשה לו, אם בדיעבד התירו לו בלא דעתו, הויא התרה, והוא שפרט הנדר וידע החכם שלתועלת חבירו נעשה. ומיהו הבית דין שנזקק לכך, ראוי ליסרו ולהוכיחו. ויש אומרים דלא הוי התרה. הגה: מאחר שעשה לו טובה ונשבע לו משום זה, אבל אם נשבע לחבירו לעשות לו איזה דבר, ולא עשה כן משום טובה שעשה לו, אעפ"י שאין מתירין לו לכתחלה בלא דעתו, מ"מ אם התירו לו בדיעבד הוי התרה (כן משמע במהרי"ק שורש נ"ב בחלוקה ב'). 

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. -אבל ברור-וידוע-לכולם שמדינת-ישראל כן-מתירה-לכתחילה
    להצהיר במקום להישבע,
    -אז למה לא קיים כאן היתר להתיר את השבועה בלי ידיעת-המדינה, ולחזור ולהצהיר אותה במקום השבוע שהתיר ?

    ובהקשר לנושא-הראשון:
    האם כאשר מקיימים את התרת-הנדר בפני-הדיינים,
    הדיינים צריכים להכיר את פרטיו המלאים והאמיתיים של היהודי שעבורו הם מתירים את הנדר, או שמותר לאותו יהודי לספר שם-בדוי, או שם-פרטי בלבד = בלי שם-משפחה,
    ולבוא עם מסכה-נגד-קורונה וכובע שמסתירים את תווי-פניו ?

    תודה

  2. הם רוצים הצהרה בפניהם, אין להם רצון שיתירו שבועה מי שלא הצהיר. אבל זה אכן נושא לדיון אינני בטוח בדברי.
    הם לא צריכים להכיר את הבא לפניהם, רק לשמוע ממנו את השבועה ולמצוא סיבה להתרה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל