שאלה:
סבי שיחי' במצב סיעודי. באחת השבתות בה שהה אצלנו, אזלו הטיטולים. שאלנו רב והוא התיר לנו משום כבוד הבריות ללכת לקנות טיטולים בבית מרקחת [של נכרי, הפתוח בשבת]. רציתי לדעת מה הדין במקרה של בית מרקחת של יהודי, שגם המוכר בחנות יהודי. זה ברור שאם הוא מסכים שאקח בשבת ואבוא לשלם אחר כך, אין שום בעיה. אבל מה עושים אם הוא מתעקש לקבל תשלום. האם יש כאן 'לפני עיור' – כי אף אם לי מותר לעבור על איסור דרבנן משום כבוד הבריות, הרי אני מכשיל אותו. או אולי יש מקום לטענה שהוא אינו מחוייב לסמוך עליו שאבוא אחר כך לשלם. וממילא הוא לא מחוייב להפסיד כסף עבור הכבוד הבריות של סבי, וממילא בעצם יש כאן היתר גם לגביו לקחת כסף בשבת ??
תשובה:
הוא כן מחוייב על פי הלכה להאמין לך, כפי המבואר בסוגית הגמרא בשבת דף קמ"ח, שאתה אומר לו השאילני ולא מזכיר לשון מקח, ואחר שבת משלם, כך שאינני יודע להתיר קנייה בבית מרקחת של יהודי בענין זה. זה עוד לפני שנדבר על הפעלת המחשב וכו', הוא הרי לא שם את הכסף בצלוחית נחושת סדוקה, יש מחשב שרושם ופותח את הקופה וכו'…
