שאלה:
האם נכון הדבר שגם אם הרים אדם חילוני שאינו שומר שבת – יין לא-מבושל, היין נאסר בקידוש? בשבת שעברה אבי החזיק יין לא-מבושל וכן פתח את היין כדי שאעשה קידוש עם היין. הרגשּתי רע כשאמרתי לאבי שלא אוכל לקדש על היין. מצד אחד היה בזה צער כיבוד אב אך מצד שני גם זכרתי מה שנאמר לי בעבר לגבי יין לא מבושל. מה דעת הרב בנושא?
תשובה:
אם הוא רק הרים את היין ולא מזג ממנו, יש להקל בשעת הדחק זו שהוא לא נאסר בשתייה.
מקורות:
כל עוד לא שכשך את הבקבוק אין היין נאסר כמו שכתב השו"ע קכד,יח. וכתב הש"ך שם ס"ק מ"ג וז"ל 'ולכן אני תמה על קצת המחמירים ומפסידים ממונם של ישראל לאסור יין ע"י שנגע העכו"ם בכלי בלא שום שכשוך ולכן נראה שאין לחוש כלל וכל שכן לדידן דשרי', וגדר שכשוך אינו בהזזת היין בעלמא כמו שכתב הגר"א קכד,מב שהטיית היין לא נחשב שכשוכו ונאסר שפיכת היין על ידי הגוי רק משום כחו, ובחזו"א נא,ד כתב שנשיאת כובא אינה נחשבת שכשוך, ולכן בסתם הזזת יין אין חשש שכשוך כלל.
כל זה עיקר הדבר שמחלל שבת אוסר יין בנגיעתו אינו ברור שאמנם כך כתב הב"י סי' קי"ט בשם הרשב"א, וכן פסק בשו"ע בסי' קכ"ד-ח' ובש"ך ריש סי' קכ"ד הביא כן מרבינו שמשון והמבי"ט והרדב"ז (לגבי קראים) וכן העיקר להלכה, מ"מ יש שמצדדים להקל בזה כיון שכל הטעם לאסור סתם יינם הוא שלא יבואו להתחתן עם בנותיהן ובמומר זה לא שייך (חי' חת"ס לסי' קכ"ד ויד יהודה סי' ב' סק"ט, וגם החזו"א יו"ד סי' ב' אות כ"ג כתב שלא ידע מקורו של הרשב"א).
ובפרט במחללי שבת בזמנינו דלדעת החזו"א ביו"ד סי' ב' דינם כתינוקות שנישבו יש להקל יותר (משנה הלכות תנינא חי"ב ל"ו).
שוב, כל זה לא לכתחילה אבל בשעת הדחק כזו שיש עלבון ממש, יש כאן סברא חזקה להקל.
