קידוש על ידי מחלל שבת / מזיגת יין על ידי מחלל שבת

שאלה:

שלום.

א. חילוני/אדם שאינו שומר שבת שפתח יין מבושל/ לא מבושל- מה דין היין?
האם ניתן לשתותו, האם יש הבדל במקרה ואחר פתח את היין
או אם החילוני/אדם שאינו שומר שבת לא פתח אלא מזג.
ב. קידוש על ידי חילוני/אדם שאינו שומר שבת, האם מוציא ידי חובה?
ובפרט למקרה בו הוא מקדש לנשים, האם צריכות הן לקדש לעצמן?

אשמח למקורות. תודה!

תשובה:

שלום וברכה

ככל שהיין מבושל אין כל בעיה של יין נסך ביין מפוסטר נחלקו הדעות כפי שהארכנו לבאר כאן המקורות השונים.

כאשר אדם שמחלל שבת בפרהסיה רק פתח יין בלי לשכשך אותו ובלי למזוג ממנו, היין לא נאסר, אבל אם מזג ממנו הוא נאסר, ראה כאן.

המחלל שבת בפרהסיה אינו יכול להוציא אחרים ידי חובה, יש אפשרות לומר את הקדיש יחד איתו בשקט על הכוס שלו, אף שהאשה לא מחזיקה את הכוס בידה.

מקורות:

לגבי האפשרות של מחלל שבת להוציא אחרים בקידוש והבדלה ושאר דבר שבקדושה:

ראה מה שכתב בשו”ת אגרות משה (או”ח א’ סי’ כג). לענין קדיש והצטרפות למנין שהוא מצטרף. אולם בשו”ת אור לציון (ח”ב סי’ כ’ אות ה’) חולק ולדעתו אינו יכול להוציא את בני ביתו בקידוש, מלבד ההסתייגויות שהביא, וז”ל:

“מחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו”ם לכל דבר ואינו מצטרף לכל דבר שבקדושה וכמו שכתב בפרמ”ג בסימן נ”ה א”א ס”ק ד’ וכן הביא במ”ב שם ס”ק מ”ו וה”ה גם שאינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם. ואף שבשו”ת אגרות משה ח”א סימן כ”ג כתב דמחלל שבת מצטרף למנין לענין קדיש וקדושה והוכיח מהמרגלים שהיו גרועים ממחללי שבת שהיו כופרים עפי”ר הגמ’ בערכין ט”ו ע”א ע”ש. לענ”ד אין ראיתו ראיה דלא הוזכר שם להדיא דהוו ככופרים ויש ראיה לאסור מלשון הרמב”ם בהלכות עירובין פרק ב’ הלכה ט”ז שכתב וז”ל ישראל שהוא מחלל שבת בפרהסיא או שהוא עובד עכו”ם הרי הוא כעכו”ם לכל דבריו משמע לכל דבריו ממש ולכן מי שנמצא בבית שהמקדש בו מחלל שבת ואין יכול לעשות קידוש בעצמו יאמר בצנעה קידוש על הפת דהו”ל כמי שאין לו יין שמקדש על הפת וכמבואר בשו”ע בסימן רע”ב סעיף ט’ ע”ש”

עוד הוסיף שם:

“ומכל מקום נראה דאם אותו מחלל שבת מתבייש לחלל את השבת ליד אדם גדול יש להקל בזה ואפשר לשמוע ממנו קידוש ולצאת ידי חובה וכדמוכח במסכת עירובין ס”ט ע”א גבי ההוא דנפק בחומרתא דמדושא כיון דחזחה לר”י נשיאה כסייה אמר כגון זה מבטל רשות וכתב רש”י שם כגון זה שמחלל שבת בצינעא הרי שכיון שהתבייש שיראה אותו ר”י נשיאה כשהוא מוציא מרשות לרשות בשבת אינו נידון כמחלל שבת בפרהסיא”.