שאלה:
שלום וברכה
קיבלתי על עצמי ללמוד 2 עמודים כל יום מספר תורני עד שאסיים אותו בסוף השנה. לא אמרתי בלי נדר, כי אחרת זה לא היה מחייב אותי ואין סיכוי שהייתי עומד בקבלה. ההתחייבות בנדר הוכיחה את עצמה שהצלחתי בעז"ה לעמוד בקבלה גם בזמנים הכי קשים.
לאחר כמה חודשים התעוררה אצלי שאלה. לפעמים ה'נושא' נגמר 2 שורות לפני סוף העמוד השני, ולכן לפעמים לא הייתי לומד אותן כי אין עניין לקרוא 2 שורות בלבד מנושא חדש. ועתה אני חושש שאולי זה אומר שלא קיימתי את הנדר, כי סוף סוף למדתי 2 עמודים פחות 2 שורות.
2. ובמקביל שאלה נוספת, לפעמים הנושא נגמר רק בתחילת העמוד השלישי, ואז הייתי לומד גם מעט מהעמוד השלישי. ואז למחרת הייתי לומד עד סוף העמוד הרביעי, וכך יוצא שלמדתי מעט פחות משני עמודים, כי אולי צריך להחסיר את ראש העמוד השלישי שנלמד יום קודם.
אמנם בפשטות לא התכוונתי בנדר זה לדקדק עד כדי כך, רציתי רק ללמוד 2 דפים עד שאסיים את הספר בדיוק עוד שנה.
בבקשה הגידו לי האם יש בעיה במה שעשיתי, תודה.
תשובה:
שלום וברכה
לכאורה יש כאן איזו שהיא בעיה, בפרט בספר שהנושאים בו קצרים יחסית. אם היית עושה זאת כראוי – בלי נדר, הייתי אומר שאפשר להקל, אבל עד כמה שנכנסת כאן בנדר ממש שהוא איסור תורה, אני חושש להקל בדבר. ההמלצה שלי היא לעשות התרת נדרים בכל מקרה ולמצוא מחייב אחר ולא נדר, נניח קנס כספי קטן לצדקה בלי נדר וכדומה.
בהצלחה רבה.
זה ספר אור החיים על התורה, יש בו פסקאות.
אולי ניתן להקל מצד שאני תימני והולך לפי הרמב"ם במקרה של מחלוקת בין השו"ע לרמב"ם, ולכאורה נראה בדעת הרמב"ם שנדר בצורה כזו הוא לא מדאוריתא. הוא כתב "האומר לחבירו נשכים ונשנה פרק, עליו להשכים ולקרות שזה כמו נדר" (הל' נדרים א,כט). ובפ"ב הי"ד כתב: "ההפקר אף על פי שאינו נדר הרי הוא כמו נדר שאסור לו לחזור בו". רואים מכאן שהביטוי 'כמו נדר' זה אומר שזה אינו נדר ממש. בשונה מצדקה שכתב עליה הרמב"ם שהיא "בכלל הנדרים", ועובר על בל תאחר.
ואכן הרדב"ז כתב בפירוש שזה לא נדר גמור, ואינו עובר על לא יחל. (וכן ראיתי בספר מנחת דניאל עמ' שסח שכותב שנדר כזה הוא דרבנן)
ולהקל מצד שהיום כדאמרי אינשי שהם לומדים "דף יומי", אין הכוונה שלומדים בדיוק את המילה הראשונה של הדף ומסיימים במילה האחרונה של הדף, אלא הם מתחילים מהנקודה שבו מתחיל נושא שהכי קרוב לראש הדף, ומסיימים נושא אפילו שהוא נגמר בתוספת 2 שורות מהדף הבא.
אולי בכ"ז ניתן לומר שאיני צריך כפרה? חבל לי שדבר שמסרתי נפשי עליו בזמנים קשים, יצא מזה קלקול מסוים.
אינני יודע מה בדיוק הנוסח שאמרת, כתבת שקיבלת בנדר גמור, זה לא סתם נשכים ונשנה. גם אינני יודע לקבוע ברורות שזה לא נכלל בנדר שאם יהיה כך "תעגל" אבל חשש ודאי יש כאן.
אמרתי – אני מקבל על עצמי ללמוד כל יום 2 עמודים מהספר. למה זה לא נשכים ונשנה?
הבאתי את הדוגמא מהדף היומי, כי בנדר הולכים אחר לשון בני אדם. וברור שאדם לא מתכוון ללמוד את המילה האחרונה בעמוד ולהתקע באמצע משפט.
המילים "אני מקבל על עצמי" לכאורה יותר חמורות מ"נשכים ונשנה", הנושא של הלך אחר לשון בני אדם לא בהכרח קשור לנושא שדיברנו בו, שם זו שאלה כיצד לפרש את הלשון, כאן הנושא אינו לשוני, הלשון ברורה, אלא מה היה בכוונתי להתחייב כאשר אמרתי.
השאר תגובה