שאלה:
שלום וברכה.
השבוע יש את היאר ציט של אבי ז"ל.
אני כהן והבעל קורא של הבית הכנסת. הייתי רוצה לעלות למפטיר בשביל האזכרה, אבל אין כהן אחר בבית הכנסת.
האם מותר לי לצאת בעליית הכהן, ואחר הברכות של הישראל במקום כהן, לחזור מיד כדי לקרוא את הפרשה, כדי שאוכל לעלות למפטיר.
תודה מראש.
כל טוב.
תשובה:
שלום רב.
ההצעה שלך לא מוצלחת, מעבר לעובדה שיש ענין להעלות את הכהן, זה גם בהכרח יעשה הפסק בין הברכה לקריאה, כיון שהשבוע המפטיר הוא באותו ספר של הקריאה, ואין חשש פגם, אתה יכול פשוט לעלות פעמיים. ואסביר:
כאשר הקריאה עצמה היא בספר אחד, והמפטיר הוא בספר אחר, כגון שבת חנוכה בה קוראים למפטיר מענינו של יום, אסור להעלות למפטיר אדם שכבר עלה קודם לכן לקריאת הפרשה משום שנראה הדבר כאילו הוא מטיל דופי בכשרותו של הספר הראשון [כשקוראים בשלושה ספרים, כמו בשבת חנוכה שחלה בראש חודש, אין בכך איסור, הואיל וניכר שהחלפת הספרים היא משום עניני הקריאה, ולא משום שיש פגם בספר הראשון, רק כאשר הם שני ספרים בלבד].
גם כאשר המפטיר קוראה באותו ספר בו עלה מתחילה אין ראוי לעשות כך לכתחילה, משום ש”ברוב עם הדרת מלך”, ויש מעלה מיוחדת בכך שעולים אנשים רבים לתורה. אלא שנהגו להקל בכך בעת הצורך, כגון ביארצייט שיש מהדרים לעלות למפטיר, ואם הוא הכהן או הלוי היחידים בבית הכנסת ניתן להקל ולהעלותו פעמיים. או באופן שהעלו אותו בטעות לעלית לוי והוא מעונין במפטיר מחמת אבלותו. שתי עליות רצופות בכל מקרה אין לתת [כלומר שביעי ומפטיר].
מקורות:
על האיסור לעלות לתורה פעמיים בשני ספרים שונים, ראה שו”ע או”ח סי’ קמד סעי’ ד. על כך שבספר אחד הטעם לכך הוא רק משום ברוב עם הדרת מלך וממילא ניתן להקל בזה בעת הצורך ראה אליה רבה שם, ושכן היה המנהג בקרקא מקדמת דנא, שבשבת חזון הרב היה עולה לשלישי ולמפטיר, וראה ס’ חוט המשולש שכך היה מנהגו של הג”ר נתן אדלר רבו של החתם סופר, שעלה כל שבת לכהן ולמפטיר. על פי זה כתב בשו”ת יביע אומר ח”ו סי’ כה להקל בזה למי שיש לו יארצייט באותו שבוע ורוצה לעלות למפטיר, והוסיף שאם אין שם כהן אחר יכולים לעשות כך לכתחילה. בס’ כף החיים סי’ רפב ס”ק נט כתב לחדש, שאדם שקנה לעצמו מפטיר וכיבדוהו בעלייה אחרת, לא יעלה כיון שבדעתו לעלות למפטיר. על כך שאין להקל בזה בשום פנים בשתי עליות רצופות, ראה שו”ע סי’ רפב סעי’ ה ובנושאי כליו שם.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רפב סעיף ה
אם לא נמצא מי שיודע להפטיר אלא אחד מאותם שעלו לקרות בתורה, וכבר אמר ש"צ קדיש אחר קריאת הפרשה, זה שרוצה להפטיר צריך לחזור ולקרות ויברך על קריאתו תחלה וסוף. הגה: אבל אם לא אמר קדיש, יפטיר מי שעלה לשביעי אם יודע, ואם יש אחרים שיודעים להפטיר לא יפטיר מי שעלה כבר (א"ז).
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רפב סעיף ה
(כז) אם לא נמצא וכו' – וה"ה בשבת של חזון אפילו נמצא מי שיודע להפטיר בנביא רק שלא ידע לקונן כנהוג ג"כ דינא הכי:
(כח) צריך לחזור ולקרות – ואפילו השביעי רוצה להפטיר צריך לחזור ולקרות כיון שהפסיק בקדיש הנכנסים לא ידעו שזה המפטיר קרא מתחלה בתורה ואיכא בזיון לתורה כדאמרינן בגמרא דהמפטיר צריך שיקרא בתורה תחלה מפני כבוד התורה [היינו דאי המפטיר יפטיר בנביאים ויברך עליו ולא יקראו בתורה הרי אנו משוים דברי הנביאים לתורה בקריאה וברכה לכן צריך לקרות המפטיר בתורה תחלה ומזה יראו שהתורה עיקרית] ומ"מ נכון יותר בעניננו שהפסיק בקדיש שיקרא המפטיר אחד מן הקודמים ולא השביעי:
(כט) יפטיר מי שעלה וכו' – היינו שיפטיר בנביא וא"צ לחזור ולקרות בתורה אלא מה שקרא בשביעי בסיום הפרשה [או כשהוסיפו מי שקרא באחרון] עולה גם למפטיר דהא קי"ל דהמפטיר עולה למנין שבעה וכדלקמיה בס"ו והקדיש יאמר אחר קריאת הפטרה וברכותיה. כתב הפמ"ג דה"ה בכל מפטיר כששכח לומר הקדיש מקודם ונזכר אחר שכבר קרא המפטיר בתורה לא יאמר הקדיש עד לאחר קריאת הפטרה וברכותיה:
(ל) אם יודע – ואם השביעי אינו יודע ויצטרך לעלות למפטיר אחד מהקודמים אז בכל גווני צריך לחזור ולקרות ולברך בתורה לשם מפטיר:
(לא) לא יפטיר – ובשבת חזון במקום שהמנהג שקוראים הרב למפטיר לא יקראוהו מקודם לשלישי [מ"א ותו"ש] ועיין בא"ר:
(לב) מי שעלה כבר – אם קראו לאדם לתורה בבית הכנסת אחרת ונזדמן לו אותה הפרשה שקרא היום צריך לחזור ולברך [אחרונים]:
אז איך קוראים כהן במקום לוי זה הרי שתי עליות רצופות
מה שאפשר אפשר ומה שלא לא… יש ערכים נוספים מלבד ברוב עם.
השאר תגובה