לתרומות לחץ כאן

עוף שליו – האם מותר באכילה?

שאלה:

בס"ד

שלום, שליו(שלו) זה כשר?

תשובה:

שלום וברכה

אין לאכול שליו או ביצי שליו כיון שאין לנו מסורת על העוף הזה אם הוא אותו שהתורה מכנה אותו בשם זה, והכלל הוא שלא אוכלים עוף ללא מסורת. יש כאלו שטוענים שיודעים מהו השליו ומביאים גם בכשרות מהודרת, אבל כל מה שאין לו כשרות כזו, יש לחשוש שהוא מין אחר הדומה לו.

מקורות:

שולחן ערוך יורה דעה הלכות בהמה וחיה טהורה סימן פו

סעיף א

סימני ביצים להכיר שהם מעוף טהור; אם שני ראשיה כדין או חדין, או שהיה חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים, בידוע שהוא ביצת עוף טמא. ואפילו אם יאמר המוכר שהם מעוף טהור, אין סומכין עליו. ואם ראשו אחד כד ועגול וראשו השני חד ועגול וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים, אפשר שהוא ביצת עוף טמא ואפשר שהוא ביצת עוף טהור. לפיכך שואל לצייד ישראל, ( או עובד כוכבים), (טור וב"י בשם ה"ה שכן כתב בשם הריב"ח) המוכר, אם אמר לו: של עוף פלוני הוא, ואנו מכירים שאותו עוף טהור הוא, סומך עליו. ואם אמר: של עוף טהור, ולא אמר שמו, אינו סומך עליו. לפיכך אין לוקחין ביצים מן העובדי כוכבים, אלא א"כ היה מכיר אותם ויש לו בהם טביעות עין שהם ביצי עוף פלוני טהור; ואין חוששין להם שמא הם ביצי טריפה או נבלה.

סעיף ב

עכשיו נוהגים ליקח ביצים, בסתם, מכל אדם, לפי שאין ביצי עוף טמא מצוי בינינו. הגה: ודוקא בביצים השכיחים, דהיינו ביצת תרנגולים או אווזות וכיוצא בהן, אבל אין לוקחים ביצים מעופות שאינם שכיחים יותר מעופות טמאים, עד שיראה בסימנים, כמו שנתבאר. (ארוך כלל מ"ב).

סעיף ג

ביצת נבלה וטריפה, אפילו נגמרה, שכיוצא בה נמכרת בשוק, אסורה. אפילו נתערבה באלף, כולן אסורות. אבל ספק אם היא ביצת נבילה או אם היא ביצת שחוטה, מותרת, אפילו בלא תערובת. אבל ספק אם היא ביצת טריפה או ביצת שחוטה, אסורה. הגה: ואם נשחטה התרנגולת ונמצאת טריפה, דין ביצים כדין חלב שנחלב מבהמה (ב"י). ועיין לעיל סימן פ"א.

כתב מומחה הכשרות הרב יוסי שטיינברגר:

הסיבה לכך שיש צורך בסימני טהרה לעופות ולא ניתן להסתפק בשמות העופות שנכתבו בתורה, כיוון שאין אנו בקיאים היום בשמות העופות שהיו בזמן התורה. לדוגמא השליו. – בוודאי שהשליו המוזכר בתורה כשר. אך האם השליו הניצוד כיום בעיקר בסיני בנדודיו מאירופה, זהה לשליו המקראי? יהושוע אניקסטר מביא במאמרו מספר תולדות הטבע: "שלא המין וואכטעל שבארצנו אכלו ישראל במדבר, אלא מין שכווי הנמצא למרבה בארץ סוריא ובחצי האי סיני, והנקרא בפי אנשי המקום בשם קאטא".

 מסתבר שישנו עוף הנקרא בימנו שליו, אך אין הוא השליו המוזכר בתורה. הש"ך הכשיר שליו מסוים שהיה בזמנו. הרב נשר בזמנו פסק להתיר את השליו הקיים בישראל. וכן הרב ירוסלבסקי קיבל במסורת מפי שוחט זקן שהשליו המצוי בארץ כשר, ועד לא מזמן נשחטו בהשגחתו שלווים בהשגחתו בכשרות הרבנות. כיום פחת בגידול בארץ של שלווים, אך ביצי שלווים עדיין מוגשים במסעדות אף בכשרות למהדרין.

 סימנים נוספים:

 נוסף לסימנים שהבאנו מהמשנה, חכמינו נתנו סימנים נוספים: במסכת חולין רבי אליעזר בר צדוק אומר: כל עוף החולק את רגליו טמא. כיצד בודקים באם חולק הוא את רגליו? מותחים לו חוט, אם חולק רגליו שתים לכאן ושתים לכאן – טמא. שלוש לכאן ואחת לכאן – טהור. רבי  שמעון בן אלעזר נותן סימן נוסף לעוף הטמא: שמנהגו של העוף הטמא לקלוט את האוכל בעודו באוויר, וכל עוף הקולט [ואוכל] מן האוויר – טמא.

 הלך הזרזיר אצל העורב:

 סימן מעניין נוסף: עוף השוכן עם טמאים, טמא. השוכן עם טהורים, טהור. כדאמר רבי אליעזר במסכת בבא קמא: לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו.

 דורס:

 כאמור הסיבה לכך שצריכים מסורת, היא בין היתר שמא עוף זה דורס. ועד שהשל"ה אסר את תרנגול ההודו שראוהו דורס. מהי דריסה? מפרש רבנו תם: דורס ואוכל מחיים ואינו ממתין לה עד שתמות".

 הצמח צדק:

 הצמח צדק כותב אודות "אווז הבר", [ווילד"ע הענטע"ן] שאין להחשיב כמסורת את אותם המקומות שאוכלים אותם, כי ייתכן שבמקומות אלו סומכים על שיטת רבנו זרחיה שכל עוף שחרטומו רחב וכף רגלו רחבה, בידוע שאינו דורס, ולכן הם אוכלים אותו. אך אנו פוסקים כהרמ"א שאין לסמוך על סימנים אלא על מסורת. וכך כותב הרמ"א: "אין לאכול שום עוף אלא במסורת שקיבלו שהוא טהור וכן נוהגין ואין לשנות".

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל