לתרומות לחץ כאן

רחצה במי דוד שמש בזמן תוספת שבת

שאלה:

יהודי שמתעורר משנת הצהריים בערב שבת לאחר זמן כ 15 דקות לפני השקיעה האם מותר לרחוץ במים חמים שהוחמו ע"י קולט שמש בלי חשמל ישר כח

תשובה:

בשעה כה מאוחרת יש לחשוש לכל דיני השבת, הוא כבר נכנס ממש לזמן חיוב תוספת שבת, ואין להשתמש במים של הדוד שמש מחמת בישול המים הנכנסים.

מקורות:

אחת השאלות השכיחות בשבת שדנו בה הפוסקים האחרונים היא שאלת השימוש בדוד שמש. יש להקדים ולהדגיש שבשנים האחרונות השתנה מעט אופן פעולת הדוד שמש, ומה שדנו הפוסקים היה לגבי הדוד שהיה קיים בזמנם, וכפי שיתבאר בהמשך.

דוד השמש מורכב משני חלקים: [א] הקולט– שהוא מערכת צינורות הצבועה בצבע שחור ומכוסה בזכוכית. הקולט ממוקם בתחתית הדוד. [ב] הדוד– אליו נכנסים המים שהתחממו בקולט. מצידו העליון של הדוד יוצא צינור המביא את המים החמים שהיו בדוד אל הבית, ובתחתית הדוד נכנס צינור של מים מהרשת הכללית. בשעה שהשמש מחממת את המים שבקולט, זורמים המים מתוך הקולט, נכנסים לתוך הדוד ועולים למעלה מכוח התכונה הטבעית בכל דבר חם שעולה למעלה. במקום מים אלו נכנסים חדשים אל הקולט שנמצא בתחתית הדוד. בשעה שיוצאים מים חמים מהדוד נכנסים תחתיהם מים קרים חדשים מהרשת הכללית.

 

החששות בשימוש בדוד שמש

החששות שבהם יש לדון בעניין דוד השמש הם שלושה:

א. כאשר פותחים את ברז המים החמים בתוך הבית, יוצאים מים חמים מהדוד ובמקומם נכנסים מים קרים שהם מתבשלים מהמים החמים הנמצאים בדוד. בישול זה אינו אסור מהתורה אלא מדרבנן, משום שדין המים החמים כדין תולדת חמה שכן לא התחממו באש אלא מכוח השמש. ואע”ג שכשפותח את הברז אינו מתכוון לבישול המים הצוננים, מ”מ הוי פסיק רישא שיתבשלו. ובסי’ שי”ד פסק המשנ”ב (ס”ק י”א) כדעת המג”א, גר”א ורעק”א שפסיק רישא אסור גם בדינים דרבנן.

ב. המים הקרים הנכנסים לדוד, גם אם לא יתחממו מחמת המים החמים שבתוכו מ”מ עתידים להתחמם מכוח הצינורות שבקולט, אשר הם רותחים מכח השמש וגם זה נחשב בישול בתולדת חמה.

ג. כאשר אדם פותח בביתו גם את ברז המים החמים וגם את הקרים ביחד, מתערבים הקרים ברותחים ומתבשלים תוך כדי העירוי.

הטענות שהועלו בהשקפה ראשונה להתיר ודחייתם

במהדורה הראשונה של הספר “שמירת שבת כהלכתה” (פ”א סעיף כ”ט והערה ס”ז) דן להתיר את השימוש בדוד שמש מכמה טעמים, אולם טעמים אלו קצת דחוקים והרבה מגדולי הדור פרכו טעמים אלו וחלקו עליו, ואכן הדברים תוקנו במהדורה השניה כפי שיבואר להלן. יש לציין ולהדגיש שגם במהדורה הראשונה דן השש”כ להקל רק מצד שני החששות הראשונים, אולם הוא עצמו, בשער הספר (לפני ההקדמה בהערה א’) הוסיף שבוודאי יש לחוש לחשש השלישי ואין לפתוח את ברז המים החמים יחד עם המים הקרים, אם קיים חשש שהמים הקרים יגיעו לשיעור של 45 מעלות. א”כ גם מה שכתב שם להקל אינו אלא באופן שפותח את ברז המים החמים בלבד, או בציור שאין חשש שהמים הקרים יתחממו עד לשיעור שהיד סולדת בו.

ארבעה טעמים העלה השש”כ שם  להתיר:

א. רש”י שבת (ל”ט ע”א ד”ה אטו) ביאר שהטעם שגזרו חז”ל איסור בישול בתולדת חמה היא “דמאן דחזי סבר תולדת האור נינהו”, כלומר החשש הוא מפני הרואים שיחשבו שמבשל בתולדת האור ולא ידעו שהבישול נעשה בתולדת חמה, לפ”ז דבר שלא שייכת בו טעות וברור שבישלו בתולדת חמה לכאורה היה מקום להתיר. וא”כ גם דוד שמש שמיועד אך ורק למים שמתחממים בשמש או בתולדותיה, היה מקום לומר שאין גזירה של אתי לאחלופי[1]. וכעין זה מצאנו בדעת המהרש”ל (שו”ת סי’ ס”א) שביאר את דברי רשב”ג בגמ’ (דף ל”ט ע”א) שמותר לבשל ביצה על גג רותח אף שהגג הינו תולדת חמה, משום שאין מקום לטעות שהגג הוא תולדת האור, שהרי פשוט לכל אחד שהגג לא התחמם באש אלא בשמש. וא”כ ה”ה כל דבר שלא שייכת בו טעות.

אולם השש”כ עצמו דחה טענה זו, משום שהר”ן והרשב”א בסוגיה שם ביארו שמה שרשב”ג התיר לבשל ביצה על גג רותח אינו מהטעם הנ”ל אלא משום שסבר כר’ יוסי המתיר בישול בתולדת חמה, אולם אנו שלא פוסקים כר’ יוסי עלינו לאסור גם בישול בגג רותח, וכך פסקו להדיא המגן אברהם (סי’ שי”ח סק”י) והמשנ”ב (סק”כ) שאסור לבשל גם בגג רותח, ולשיטתם באור הגזרה בתולד’ת חמה היא שמא באופן כללי אם יראו שמבשלים בתולדת חמה יבואו להתיר לבשל גם בתולדת האור.

 

ב. אולם דן השש”כ לומר שמ”מ הנידון של דוד שמש עדיף מהנידון בגג רותח מב’ טעמים: ראשית, אדם המבשל ביצה על הגג עושה מעשה בישול בידיים לכן יש מקום לגזור ולאסור, מה שאין כן אדם הפותח את ברז המים החמים אינו עושה מעשה בישול כלל ואף דהוי פסיק רישא שאסור גם בדרבנן, אולי בכה”ג לא גזרו אטו תולדת האור. שנית, יתכן שבגג רותח יש מקום לגזור כיון שאינו מיועד לבישול בחמה אלא שבמקרה התחמם ממנה, אבל בדוד שמש שכל יעודו הוא אך ורק לבישול בשמש אולי לא גזרו חז”ל.

ברם, כבר כתב בשו”ת שבט הלוי (ח”א סי’ צ”ד) שטענות אלו אינן מוכרחות, וכיון שחז”ל גזרו איסור בישול בתולדת חמה שמא יתירו לבשל גם בתולדת האור, ולא חילקו בגזרתם בין אופנים שונים אלא אסרו כל בישול בתולדת חמה, א”כ אין מקום לחלק, וכל שהוא מבשל בתולדת חמה יש לאסור. ואדרבה, דוד השמש גרוע מגג רותח שהרי הוא מיועד לחימום מים ויש יותר חשש שיבואו להקל גם בתולדת האור, מה שאין כן גג רותח שלא מיועד לחימום כלל.

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. תמוה בעיני מאוד התשובה של כבוד הרב המשיב.

    לא מבעיא שלפוסקים שסוברים שלתוספת שבת מספיק דקות בודדות לקיים תוספת שבת, אבל גם לפוסקים שסוברים שצריך הרבה זמן, כאן שמדובר במים של דוד שמש שממילא יש פוסקים שמתירים אפילו בשבת עצמה (לא רוב גופו מצד גזירת הבלנים)..

    לענ"ד זו חומרא יתרה מאוד מאןד

  2. שגיא היקר תהיה לרגע פרקטי כי זה מאוד חשוב בפסיקת הלכה. אדם שקם רבע שעה לפני השקיעה, כמה זמן יקח עד שיגמור להשתמש במים החמים? ישאר לו תוספת שבת?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל