לתרומות לחץ כאן

תחנון והלל ביום העצמאות

שאלה:

כבוד הרב
ראיתי בלוח שנה ימים שאין אומרים בהם תחנון אז רציתי לשאול אם זה באמת ככה,
שאלתי היא:
האם הימים האלו ימי תחנון:
יום העצמאות
י"ד אייר [פסח שני]
כ"ח אייר יום ירושלים
א-י"ב סיוון
ט' באב (מה שנראה לי מוזר)
ט"ו באב
מנחה בימי שישי
תפילת מנחה שלפני ערב ראש חודש (שבערבית כבר נכנס ראש חודש)?
יש לי עוד שאלות
האם ביום העצמאות ויום ירושלים אומרים הלל?
כוונתי היא בימים שאין תחנון אז מוסיפים בקשה בתפילת עמידה בשמע קולנו [ יהי רצון מלפניך….שתזכנו לעסוק בתורה לשמה ובמצוות…]
ואם יש משהו הפוך ממה שכתבתי אם אפשר ממך כבוד הרב שתכתוב מה מנהג ספרד?

תשובה:

שלום וברכה

בנוגע לאמירת תחנון ולחילופין הלל ביום העצמאות וביום ירושלים יש בזה גישות שונות. חשוב להבין שאין בזה הלכה קדומה כמובן, זה הכל נושא חדש, ויש בו מחלוקת נוקבת, האם יש מקום בזמנינו לקבוע סדרים חדשים בתפילה, אולי אין לנו סמכות לכך, האם בכלל הנס הזה מצדיק שינוי וקביעת יום טוב, שהרי בסופו של דבר אינו נס מושלם, המדינה אינה מונהגת על פי תורה, נעשים כאן דברים חמורים כנגד ההלכה והיהדות, מחלוקת גדולה שימיה כימי המדינה בערך… בכל מקרה אין לומר הלל בברכה זה ברור, ובנוגע לעצם הענין כל אחד יעשה בזה כהוראת רבו.

כל השאר נכון.

לגבי היהי רצון שהזכרת מברכת שומע תפילה לא ראיתי שנוהגים לאומרו.

ברכה והצלחה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. ב"ה
    שלום וברכה
    ישר כוח
    שמחתי לראות שאתם מציינים שישי גישות שונות. כדרכה של תורה. אמנם התפלאתי שאחרי הכל כתבתי ש"אין לומר הלל בברכה זה ברור", יש רבנים גדולים כמו הגר"א שפירא הרב הראשי לישראל וראש ישיבת מרכז הרב שאמר שיש לומר הלל בברכה בבוקר, וכן הנהיג בישיבתו, וכן נוהגים רבים ושלמים ובתוכם רבנים גדולים ההולכים בדרכו. נראה לי שכדאי לציין זאת ולא ניתן להתעם מכך שכן אינן קטלי קניא כלל בלשון המעטה!

  2. הסיפא הזו לא באה לקבוע שאין דעות המחייבים הלל בברכה, אלא כאן באה דעתי שלי, שאמנם כל הדעות השונות זה בסדר גמור, כל אחד יעשה כהוראת רבו ביחס ליום זה ותפילותיו, אבל לענין הברכה, כיון שרבים מאוד אמרו שלא לומר בברכה, גם בין אומרי ההלל, והצד לומר בברכה הוא תמוה, שהרי בודאי גם אם נאה לומר הלל זה לא חיוב, גם בפורים אין הלל כי חכמים נתנו לו צורה אחרת, עם מגילה וכו', כלומר אמירת הלל אינה חיוב אוטומטי אלא תקנת חכמים, ואין לנו מי שיתקן אמירת הלל בדורנו כמו בימי חז"ל, אז ודאי אינו חיוב אולי מנהג נאה, ולכן אין מקום לברך. ואין לומר שגם בראש חודש הוא מנהג ובני אשכנז מברכים, כיון ששם זה מנהג שהתקבל להלכה בכל עם ישראל ואינו דומה כלל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל