לתרומות לחץ כאן

יחס לחכמת הטבע – חבונות מדע וכדומה

שאלה:

שלום לכבוד הרב שליט"א,

ידוע הסכנה שהיה בעבר אצל ההשכלה ומה שגרם. אולם כשם שאפשר לחתוך מאכל עם סכין או לעשות שחיטה שהם שימוש כשרים גם אפשר לעשות רצח עם סכין שהוא שימוש אסור ונורא, אבל לא מפני זה אוסרים להשתמש סכין.

באותו מידה מישהו שיש לו מוח בקודקודו אפשר להשתמש בדברים של חכמת הטבע לטובת העם להרבה דברים ואפילו יכול לצאת קידוש ה' מזה אם יהיה משהו שכולם צריכים בו מן אומות העולם, שהיהודי ירא שמים עשה מעשה פלא בחכמת הטבע כל שהיא.

לכן מדוע עוד היום יש סטיגמה על זה? ברור כשמש שיש לחלק בזה בין דברים של כפירה כגון תיאוריה – שהיא דעת אדם טיפש נגד משהו שהוא חוק הטבע כגון אלמנט של לוח כמיה שהם חלק חלקי הדברים דברים כאלה שהם כמו מטמטיקה 1+1 = 2, שאין שון כפירה בזה אלא תראה מציאות ותאסוף שני חלקים של עץ ותבספור כמה יהיה ביד ופשוט.

דברים כמו תיאוריה של אבולוציה אינו מדע אלא תיאוריה שאידיוט כופר בנה מראשו להסביר העולם ללא אלוקים ואין לא שום ראיה על זה אלא הכל הבל וריק, וכל אחד שאפילו לא דעתי שיש לו ריח שכל יבחין שאינו מסתבר לומר עולם בלי אלוקים.

לכן המדע בעצם דבר של ה' שהם ידיעת הטבע ונפלאות ה', ותראה כמה דברים באו מזה שהיום מאפשר הלימוד תורה יותר טוב כגון מכונות של הדפסה יותר טוב וכמות הספרים ואף האתר שליכם!

זוכר אני שהייתי מדבר עם חבר על כשרות פסח של מוצר כל שהוא ותוך הדיבור אמר שאולי המוצר יכול להיות כשר לפסח ואמרתי לא כי כתוב שם אחד מהדברים שהוא Monosaccharide שזה סוג של פחמינה ובדרך כלל עשוי מחמץ. והוא עשה פנים מוזר כמו שזה דבר כפירה והלך… ותמהתי מאוד על זה, מה הבעיה? אנשי כשרות צריכים לדעת מה מה ואין בזה כפירה, זה שם כימי על דבר. אבל אני יודע מאיפה זה בא, מן חינוך שכל דבר של מדע כפירה, ומה שאינו נכון.

אכן הרבה מן הפרופסורים מן אקדמיה כופרים, אבל יש שאינם ואפילו חרדי, ומ"מ המציאות של הדבר אינו שונה מפני שהפרופסור כופר, מ"מ אין ללמוד מאדם כזה. אלא של מי שדעתי או מן ספר שהוא כשר שאינו מביא תיוריה של כפירה משהו פרווה (ויש כזה היום).

לכן לא מבין ההתייחסות, ורצית לשמוע מכם מה הראוי לומר כששואלים על זה? כי לפי קוצר עניות דעתי אם מספבירים כמו שאמרתי לא צריך להתיחחס לזה כמו שזה נוצרות או כדומה.

תודה

תשובה:

פשוט וברור כמו שאמרת, רק שוטה חושב שהמדע והטכנולוגיה היא כפירה… רק כפי שציינת הכל תלוי מה עושים עם זה ואם מנסים להשתמש בזה כדי לבסס כביכול דעות כפרניות, אז זה שימוש פסול, ואם מתמקדים במדע האמפירי, אז זה תיקון העולם.

ברכה והצלחה.

מקורות:

ענין זה של ההתייחסות לחכמת הטבע מצריך עיון מעמיק וחשיבה, אכן לא ניתן לפטור זאת במילים ריקות, וברוך ה' שזכינו ורבותינו עסקו בסוגיא חשובה זו וכתבו עליה את המבט הנכון וההשקפה התורנית הראויה.

כמובן שבמסגרת זו לא אוכל לפרוס את היריעה הרחבה כראוי, אבל לכל הפחות להציע הצצה כלשהיא אל החכמה הגדולה והעצומה ולדעת התורה. הנה יש מעלה בחכמת הטבע שעל ידה האדם רואה ומכיר את גדלות ה' הבורא אותו, וכבר האריך בזה רבות בספר חובות הלבבות שמתוך ההתבוננות בעצמו מבין האדם כמה הוא צריך להיות אסיר תודה לה' ' ברא אותו ונתן לו כל צורכו. ושם בשער עבודת האלוקים הוא רואה זאת כאחד היסודות הבסייסיים לכל עובד ה' שצרך לדעת להבחין בכך. על נקודה זאת עומד הרד"ק תהלים פרק כה וכותב כך: הדריכני באמתך, והוא אמיתת מציאותו. אמר בשאלה ראשונה הודיעני, שהיא חכמה שיוכל האדם לדעת אותה, והיא חכמת הטבע, וממנה ידע האדם הבורא, כי היא כסולם לידיעת חכמת האלהות, וממנה ידע האדם הבורא, מה שיוכל לדעת והוא גוף, אבל אמיתת מציאותו כמו שתשיג הנפש לא יוכל לדעת בעודו גוף, כמו שאמר (שם פסוק כ): כי לא יראני האדם וחי, לפיכך אמר הדריכני באמתך, כאדם המדריך הנער ללכת מעט מעט עד שירגיל וילך מעצמו. וכן פירוש ולמדני, הרגילני, כמו הדריכני. וכן (ירמיה לא, יז) כעגל לא למד, (שם ב, כד) למד מדבר, שענינם: הרגל. כי אתה אלהי ישעי, שתושיעני מצרות העולם הזה ותתן לי לב לקנות העולם הבא, והוא ידיעת האמת. אותך קויתי כל היום, כמו (מזמור טז, ח) שויתי ה' לנגדי תמיד. ופירוש קויתי כל היום, כמו כל הימים, וכן (מזמור לז, כו) כל היום חונן ומלוה, וכן (שם עב, טו) כל היום יברכנהו: עד כאן לשונו. ונמצנו למדים שמתוך חכמת הטבע ניתן להגיע להכרת ה' יתברך.

ענין נוסף וחשוב שיש בכך ניתן לראות בדברי המעשי ה' מעשי בראשית פרק טז (פרשת בראשית) שכותב: ועוד תתבונן שלא אמר עץ הדעת בין טוב לרע, אבל אמר עץ הדעת טוב ורע, כאילו יאמר שאותו הפרי נקרא שמו עץ הדעת והוא טוב והוא רע. [כי מן חכמות אין בהם אחת שימשך ממנה רעה רק חכמת הטבע אשר חכמיהם העוסקים בענין הטבע נקראו נפילים כאשר תמצא מבואר בפרק כ"ג, ועליהם אמרו רז"ל (בר"ר כו, ז) שנפלו והפילו אחרים, כי מחכמת התכונה והמספר והמוזיק"א וההנדסא והתשבורות והפרצוף לא ימשך מהם נזק להעלם האלהות רק אבוד זמן לבד, אבל חכמת הטבע היא תסלף דברי צדיקים המצודקים באלהיות כי לא יקבלו מה שלא בא עליו המופת על פי הקדמות הלקוחות מן הטבעיות המורגלות אצלם. ועל כן אמר שהפרי ההוא שמו עצמו לו הוא עץ הדעת, אבל יש בו מה שהוא טוב ויש בו מה שהוא רע, ולא יתכן לומר זה הוא טוב או זהו רע אלא על מה שהוא טוב אל השגת התכלית או רע אל השגת התכלית, ובהיות התכלית הכל ידיעת האלהיות אם כן יש בידיעת הטבעיות מה שהוא רע להשגת התכלית דהיינו חכמת הטבע, ויש בהם מה שהוא טוב להשגת התכלית כמו התכונה שממנה זכה אברהם והשיג האלהות כאשר יתבאר בפרק א' חלק שני, אבל הקדוש ברוך הוא לא היה רצונו באדם שישיג האלהיות ע"י התכונה רק ע"י נבואה ורוה"ק כמו שיתבאר]: עד כאן לשונו. ונמצא שיש גם חלק רע בחכמת הטבע שהיא מפילה בתוכה את העוסקים בה באיבוד הזמן, וכן שמסלפת את דברי הצדיקים, ושהיא מנסה להגיד מה נכון ומה טוב, ואת זה חכמת הטבע אינה יכולה להגיד היא אינה מבינה ויכולה לדעת על תכלית הדברים, זהו רק בתורה הקדושה שהיא החכמה האלוקת שניתנה לנו מאת ה' ורק שם נוכל להשיג את התכלית ואת הדברים הנכון.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל