דלת אלקטרונית במלון בחו"ל בשבת

ומה העשה? אני מנסה למצוא דרכים חלופיות רק לשבת ,ואם לא אצליח מה העשה נסיון לא פשוט. וגם עלויות המלון הזה גם על חשבון עבודה כולם מקבלים אותו מלון אני ממש עובד עצות

ראיתי פטנט שקושרים בערב שבת חוט לידית שבצד הפנימי של הדלת ומשלשלים את החוט כך שקצהו בולט מעט ממש מהחריץ שמתחת לדלת,כל שמבחוץ מי שיודע שיש קצה חוט מושך אותו באצבעו עד שיבלוט קצה החוט ואז מושכן נלפי מעלה וזה מוריד את הידית למטה ועוקף את השימוש בכרטיס המגנטי.
כמובן שחובה לבדוק ביום חול, שאין חיישנים הגורמים להדלקה מיידית של אורות או מזגנים וכד

על כל פנים, בימנו כל התאורה היא לדים וכדומה, וכל הפעולות החשמליות האחרות כגון המנגנון של הדלת, הדלקת המזגן, וכדומה, כל אלו הם מדרבנן, ואע"פ שיש חולקים כמו החזון איש ועוד פוסקים, מכל מקום לגבי איסור אמירה לנכרי אפשר לסמוך על השיטות שזה דרבנן, והצורך להכנס לחדר ולצאת ממנו, הוא צורך גדול וצורך מצווה של עונג שבת, ולכן נכון שלכתחילה יש לבדוק איך לא להכנס לזה ולנטרל את הבעיות לפני השבת או לבחור במלון אחר עם מפתח ולא כרטיס (אם עוד נותרו כאלה בעולם), אבל אחרי הכל מן הדין מותר לו אמירה לנוכרי באיסורי דרבנן כשיש צורך כה גדול של עונג שבת וכד'

בודאי אם ניתן לרמוז בנקל, עדיף לרמוז.
אבל רק עמדתי על שורת הדין שמותר גם בלי רמז.

אגב לא תמיד גוי מבין רמזים,הייתי בנסיעת עבודה בארצות הברית לפני כחמש שנים,וכמה שניסיתי לרמוז לגוי בקבלה שיתלווה אלי לחדר ויפתח עבורי עם הכרטיס האלקטרוני,הוא לא הבין מה ולמה.
מבחינתו הוא יבוא איתך עד דלת החדר ויושיט לך את הכרטיס ולא יבין מדוע אתה לא פותח.

אבל רוב ככל הפוסקים דחו בשתי ידיים את שיטת החזו"א שחשמל זה איסור תורה.
אגב, לא יודע עד כמה יצא לכבודו "לרמוז לגוי", הוא לא תמיד מבין מה רוצים ממנו.
לדעתי כדאי לנסות לרמוז,ואם לא הולך אז לסמוך על המקילים שחיישנים ולדים זה איסור דרבנן.
כמובן,לכתחילה לברר על המלון שאליו הולכים, כמו שאדם מתקשר לברר על רמת החדרים וסטנדרט האירוח,יברר על חיישנים ומפתח שבת

הרב וואזנר חשש?
הרב אליישיב חשש?
אגב יש שיטה מחודש לגאון הרב אשר וייס, שסובר שחשמל זה דהורריתא, אבל בכלל לא מצד בונה וסותר כדעת החזו"א אלא מצד מכה בפטיש..מעניין..
על כל פנים, כל הפוסקים הספרדים, הבן איש חי, הרב מרדכי אליהו, הרב משה לוי, הרב עובדיה, כולם כולם לא חששו.
לגבי האור לציון נראה לי שכן חשש (אולי אני טועה?)

כתוב במשנה ברורה שמותר לומר לגוי להביא חפץ דרך רשות הרבים לצורך מצווה, כיוון שגבי אמירה לגוי אפשר לסמוך שרשות הרבים היא לא דהורייתא.
אז הנה לנו ראייה שמותר בשעת צורך גדול כמו עונג שבת שאינו יכול להכנס לחדר (כמובן אם בנקל אפשר לרמוז ושהגוי יבין אין הכי נמי)