ברכה אחרונה

יש להזהר שאם אכלה פסטה (כשיעור) וגם סלט, תברך קודם נפשות ורק אחר כך על המחייה, שאם לא כן מכניסה ראשה בחשש ברכה לבטלה, שלדעת הרב עובדיה זצוקל,שכשמזכירה 'על תנובת השדה' בברכת מעין שלוש,שוב אין לה היתר לברך נפשות על הירקות.

אני מסכים שאם יעשה כוונה נגדית,כלומר כשמברך על המחייה יכוון שלא לפתור הירקות,זה יועיל.
אבל כוונה חיובית לפתור את הפסטה מבלי לחשוב על הירקות כשמברך איננה מספיקה, בדיוק כמו שכשיש לפניו תפוח ובננה ומתכוון לאכול את שניהם, לא יועיל לכוון על התפוח בלבד,אם עשה כך אינו רשאי לברך אדמה על הבננה לאחר מכן,לכן עליו לכוון שאינו רוצה לפתור את הבננה,או יותר מדוייק,שרוצה שלא לפתור הבננה,ורק אז רשאי לברך אדמה על הבננה לאחר שכבר ברך על התפוח.

הדין שכתבתי הוא נכון עבור בני ספרד!
בני ספרד שהולכים בדעת הגר"ע אין להם היתר מלבד להשתמש בכוונה נגדית בכהאי גוונא!
הן נכון שהמשנה ברורה פסק אחרת,אבל לאלו שהולכים בדעת הגר"ע (רובא דבני ספרד כיום) אין היתר לעשות אחרת!
ראה יביע אומר חלק ח תשובה כו

לא המצאתי דבר מדידי, בני ספרד חוששים יותר לס.ב.ל, ולמה להכניס ראשו בספק ברכות שברכה לבטלה היא איסור דהורייתא חמור (לדעת השו"ע אליבא דהרמב"ם וכבר דיברנו בזה המון ואכמל)

ממה שידוע לי מעוד פסקים בנושא ברכות בדעת הגרע ,מדובר גם במקרה שיש ספק,הרי בננה זה ספק העץ ספק אדמה,ורק מספק נפסקה ההלכה שמברכים אדמה,לכן אני חוזר ןאומר שלדעת הגרע בלי כוונה נגדית בדוגמה הזו של תפוח ובננה (והוא הדין בירקות ופסטה) אין היתר כלל לברך והעושה כן נכנס בחשש ברכה לבטלה.