יחוד ויחסי חברות בעבודה

שאלה:

אישה נשואה שעובדת במשרד דתי ופעם בחודש היא צריכה להפגש עם האחמ"ש לאיזה חצי שעה במשרד שהדלת חצי פתוחה ויש מסדרון שאנשים יוכולים לעבור שם.
1. האם יש בזה בעייה של יחוד?
2. האם עדיף שיעשו את פגישת העבודה דרך הטלפון ?

תשובה:

אין בזה איסור של יחוד, כיון שהדלת קצת פתוחה ועוברים שם.

כמובן תמיד אם אפשר בטלפון וזה לא יזיק ויפריע בעבודה, אז זה טוב יותר מבחינת הצניעות.

בכלל בעבודה צריך תמיד לזכור לשמור על יחסי עבודה תקינים אבל ללא קשר חברי בין גברים לנשים.

בכל מקרה ראוי לדעת ככל האפשר את הלכות יחוד, נצרף כאן דברים שכתבנו ע"ז במקו"א מדיני יחוד.

פתח פתוח לרשות הרבים (ביום ובלילה)

בשו"ע (סעיף ט) נפסקו דברי הגמרא בקידושין (פא, א): "היה הפתח פתוח לרשות הרבים אין חוששים משום ייחוד". כפי שנראה, היתר זה הוא אחד ההיתרים החשובים והשכיחים ביותר בדיני ייחוד.

הסיבה להיתר היא שכיוון שהפתח פתוח לרשות הרבים, מי שנמצא במצב של ייחוד חושש שמא ייכנסו אנשים מבחוץ, ולכן אין חשש שיבואו לידי איסור ((לפי שיטת רש"י, כפי שנתבארה במאמר הקודם, ניתן לומר שכאשר הפתח פתוח לרשות הרבים, המצב כלל אינו נחשב למצב של ייחוד.)). מטעם זה, ניתן להקל לא רק בדלת פתוחה לרשות הרבים, אלא אף בחלון הפתוח לרשות הרבים, כשבני רשות הרבים יכולים לראות את הנוכחים בפנים (נודע ביהודה קמא, אה"ע עא; ראה דבר הלכה ג, יג).

עקב הסברא הנ"ל, כתבו הפוסקים שהיתר 'פתח פתוח' לא נאמר בכל שעות היממה. בשעות הלילה המאוחרות, כשהולכי רגל אינם מצויים ברחובות, אין להתיר ייחוד על-ידי פתח פתוח, משום שאין חשש שאנשים ייכנסו.

בפתחי תשובה (ס"ק ט) הובאו דברי 'כנסת הגדולה', שההיתר נאמר רק ביום ולא בלילה, מלבד חצי השעה שבני אדם עדיין עוברים ושבים ברחוב. אמנם בשבט הלוי (חלק ה, סימן רג, אות ה) כתב שיש לשער לפי המציאות של עוברים ושבים בשעות הלילה, ובזמן הזה הרי אנשים מתאחרים להימצא ברשות הרבים יותר מהשעה שהזכיר הכנסת הגדולה, אך הוסיף שיש להחמיר בפרט במקומות שבהם מפחדים אנשים מלצאת לרחובות בלילה.

בספר 'דבר הלכה' (סימן ג, סעיף יד) הביא בשם ה'חזון איש' שהורה בנוגע לבני ברק (של ימיו) שעד השעה עשר מועיל ההיתר של פתח פתוח, אבל בעיר גדולה (סעיף טו) מותר כל הלילה כשהפתח פתוח ממש (ראה להלן). ישנן דעות הסוברות (ראה דבר הלכה, שם; מנחת איש, יג, כד) שאם החדר מואר היטב, והדלת לרשות הרבים פתוחה ממש, ניתן להקל אפילו מאוחר בלילה, והיתר זה עשוי להיות רלוונטי בשעת הדחק.

פתח סגור אך לא נעול

בפתחי תשובה (ס"ק ח) הובאה מחלוקת חשובה בין האחרונים בנוגע לפתח שסגור ולא נעול: לדעת רבי עקיבא איגר (שו"ת סימן ק) וה'בית מאיר' (שו"ת בית מאיר, סימן מט), יש בזה איסור יחוד, ואילו דעת ה'בנין ציון' (סימן קלח, וכך הורו כמה פוסקים) אפשר להקל במקום שאין הפתח נעול.

בספר 'דבר הלכה' (סימן ג, סעיף ב) כתב בשם ה'חזון איש' להתיר בפתח סגור ולא נעול, ובהוספות (עמ' קפח) הביא מעשה שהתיר החזו"א בפתח סגור ולא נעול בקומה שנייה ושלישית. כשבעל המעשה שאלו שהרי אנשים דופקים לפני שנכנסים, ואם כן אין בני אדם יראים מכניסת אנשים, ענהו ה'חזון איש' שיש גם 'פרא אדם' שאינו דופק, ודי בכך בשביל שיהיו אנשים יראים ממנו ((בשו"ת אגרות משה (שם, אות ד) כתב קולא נוספת, וחידש שיש להתיר את הייחוד אפילו בפתח נעול. הסיבה לכך היא משום שכשאדם דופק על הדלת מיד קמים לפתחו, ולכן יש פחד שאדם ידפוק ויהיה צורך לפתוח את הדלת. לכן, בשעות שבהן סביר שאנשים יבואו וידפקו על הדלת, ניתן להקל אפילו אם הדלת נעולה מבפנים. חידוש זה אינו עולה מדברי שאר פוסקים.)).

בשו"ת דובב מישרים (ח"א, סימן ה) לא הקל לגמרי בפתח סגור ולא נעול, אבל צירף את השיטה להתיר במקום שבעלה בעיר. המקרה שעליו נשאל הוא של סוחר המתפרנס ממכירת דברים בבתי הקונים, ששאל אם רשאי להתייחד עם אשה בבית סגור, כשהנכנס אליו צריך לצלצל מקודם בפעמון. למעשה, פסק להקל על פי דעת התוספות שבבעלה בעיר אין כל איסור יחוד. אף שלפי שיטת ה'בינת אדם' (ראה במאמר הקודם) יש להחמיר מאחר שבעלה נתן לה רשות להתייחד, יש לצרף את דעת החולקים על רבי עקיבא איגר וה'בית מאיר', המקלים בפתח סגור שאינו נעול, כיון שהדבר נוגע לצורך פרנסה.

על דרך זו העלה בשו"ת שבט הלוי (ח"ה, סימן רג, אות ד) שצריך לחשוש לכתחילה לדעת 'גדולי הדורות' שהחמירו, אך מכל מקום "בהצטרף סגירת הדלת בלי מנעול, יש להקל בבעלה בעיר על כל פנים". אחרים פוסקים שבשעת הדחק ניתן לסמוך על הקולא של 'פתח פתוח' גם בדלת סגורה ולא נעולה (נטעי גבריאל א, י; לג, ג; לב, ז) – אך עדיף להשאיר את הדלת פתוחה ממש.

בודאי, כשמדובר על מי ש'ליבו גס בה' (כלומר, גבר שיש לו יחס קרוב עם האשה, כמבואר במאמר הקודם), אין לסמוך על פתח סגור שאינו נעול, אלא יש לוודא שהדלת פתוחה ממש לרשות הרבים (ראה שבט הלוי, שם, אות ז).

מסירת המפתח לאחרים

גם במצב של דלת נעולה, הורו הפוסקים שאם לאחרים יש מפתח (או במנעול קומבינציה, אם הקומבינציה ידועה לאחרים), והם עלולים להיכנס ללא התראה, דין הפתח כדין 'פתח פתוח' לעניין איסור ייחוד (דובב מישרים, שם; ציץ אליעזר ח"ו, סימן מ; דבר הלכה ג, ג; שבט הלוי ח"ט, סימן רסא).

אולם, אם הנוכחים בפנים יכולים לראות את כל מי שמתקרב לדירה במצלמת וידאו, שוב אין אפשרות שמישהו חיצוני 'יפריע' להם, והעובדה שיש לאחרים מפתח לא תועיל להתיר איסור ייחוד (ראה שבט הלוי ח"ו, סימן קצא, אות ג; משנה הלכות ח"ד, סימן קפז). בספר 'תורת הייחוד' (ה, יח) כתב שיש לתת את המפתח לכמה אנשים, כדי שהמתייחדים אכן יפחדו ממי שעלול להיכנס.

בהסתמכות על ההוראה הנ"ל, רבים נוהגים לתת מפתח לשכנים בשביל להציל מאיסור ייחוד. אולם, חשוב לציין שלא די במסירת המפתח בלבד בשביל להתיר איסור ייחוד. בדרך כלל, אנשים מוסרים מפתחות לשכנים לצורך מצבי חירום, כדי להיכנס לדירה כשהדלת נעולה והמפתח אבד. שכן שקיבל מפתח לצורך זה אינו מועיל לעניין איסור ייחוד, כיון שאין חשש שייכנס לבית במפתיע. בשביל להתיר מצב של ייחוד, חובה לבקש מהשכן להיכנס לדירה מזמן לזמן.

מסירת המפתח לשכנים יכולה להיות אמצעי שימושי להתיר ייחוד כשמזמינים בייביסיטר לילדים. צריכים לבקש מהשכנים להיכנס מזמן לזמן, ובכך נוצר מצב של 'פתח פתוח'. יש לציין שבשעות הלילה (לאחר שהולכים לישון) יש צורך לתת את המפתח לשני שכנים, בשביל ליצור מצב של שני שומרים, כפי שיבואר להלן (מנחת איש יג, ח).

דיני 'שומרים'

היתר נוסף שנאמר בדיני ייחוד הוא היתר 'שומרים': מותר לאדם להתייחד עם אשה בנוכחותו של 'שומר' הממלא את תנאי ההלכה (שולחן ערוך, אבן העזר סימן כב, סעיף ג). הסיבה לכך היא שהמתייחדים יתביישו לעבור על מעשה איסור בנוכחות השומר, וגם יחששו שמא יגלה השומר את המעשה לאחרים. אין צורך שהשומר יהיה נוכח באותו חדר ממש, ודי בכך שהוא נכנס ויוצא בחופשיות כדי להתיר את הייחוד.

בשעות היום די בנוכחותו של שומר אחד כדי להתיר מצב של ייחוד, ואילו בלילה יש צורך בשני שומרים, מפני החשש ששומר אחד יירדם. כששני שומרים נוכחים במקום, אין איסור על ייחוד אפילו כששני השומרים ישנים, משום שהמתייחדים חוששים שמא אחד מהם יתעורר ויגלה את המעשה האסור.

שומר מיוחד, שמועיל לבדו אפילו בשעות הלילה, הוא אשתו של אדם. מותר לאשה להתייחד עם גבר (יהודי) כש'אשתו משמרתו' (אה"ע כב, ג) – אשתו של אדם (יהודי) שומרת עליו שלא יבוא לידי איסור עריות. לדעת פוסקים רבים, הלכה זו נאמרה אפילו כשאין האשה באותו חדר ובאותו בית, אלא אפילו כשהאשה נמצאת בסמיכות מקום, ונכנסת ויוצאת מן הבית (דבר הלכה ו, ב-ד; נטעי גבריאל מא, ו).

הקולא של 'אשתו משמרתו' נאמרה אפילו במצב שאשתו של אדם ישנה באותו מקום (נטעי גבריאל מא, ד). אולם, בשו"ת שבט הלוי (לעיל, אות ד) מעיר שאם האשה לקחה כדורי שינה, כך שאין חשש ריאלי שהיא תתעורר במשך הלילה, אין להקל בנוכחותה. הקולא לא נאמרה בנוגע לאשת גוי, משום שחוששים שנוכחות אשתו לא תמנע ממנו לבצע מעשים אסורים. יש אומרים שאין להקל אף באשת יהודי שאינו שומר מצוות (נטעי גבריאל מ, יא).

מקרה מיוחד נוסף של שומר יחידי המועיל אפילו בשעות הלילה הוא בנו של אשה, מפני שהוא שומר על אמו שלא תבוא לידי איסור (דבר הלכה ט, יז).

מי נחשב לשומר כשר?

גבר שני נחשב לשומר כשר. בשעות היום מותר להתייחד עם אשה בנוכחות גבר שני, ואילו בשעות הלילה דרושים שני גברים נוספים (שני שומרים) בשביל להתיר ייחוד עם אשה (אה"ע כב, ה). תנאי לכשרות השומרים הוא שמדובר באנשים כשרים, שאינם 'פרוצים'; אדם 'פרוץ' בענייני עריות אינו יכול לשמש כשומר לצורך הלכות ייחוד. בדרך כלל, ניתן להניח שיהודי שומר מצוות הינו שומר כשר (רמ"א שם).

נשים אינן נחשבות 'שומרות' לצורך איסור ייחוד, ובמקום שאין גברים (או שלא נוח שיהיו גברים), ניתן להשתמש בילדים כשומרים, בתנאי שהילדים גדולים דיים להיות מודעים למעשה איסור, ולדווחו לאחרים. לכן, ילד או ילדה בין גיל שש לגיל תשע מהווה שומר אפקטיבי: הילד גדול מספיק לזהות מעשה איסור, אך קטן מספיק להיות חסין מהשתתפות במעשה איסור. בשעות היום, די בילד אחד, ואילו בשעות הלילה יש צורך בשני ילדים המשמשים כשומרים.

אופציה נוספת לשומרים כשרים היא קרובי משפחה. קרובי משפחה מהווים שומרים כשרים משום שהם נזהרים בקרוביהם שלא יבואו לידי מעשה איסור. קרובי האיש המהווים שומרים כשרים הם: אמו; בתו או נכדתו; אחותו; סבתו. קרובי האשה המהווים שומרים כשרים הם: אביה; בנה או נכדה; אחיה; סבה (ראה שו"ת אגרות משה, אה"ע ח"ב, סימן טו; בנוגע לאם ובת, ראה נטעי גבריאל כא, יג, שמביא דעות חלוקות בעניין).

בשל הקשר המשפחתי, שומרים אלו נחשבים לכשרים גם אם במצב אחר (כלומר, בלי הקשר המשפחתי) הם לא היו נחשבים לשומרים כשרים. אולם, מלבד בנה של אשה, יש צורך בשומר נוסף בשעות הלילה.

גם חמותה של אשה, כלתה וגיסתה, מהוות שומרים כשרים. אולם, אסור לאדם להתייחד עם שתי אחיות.