לתרומות לחץ כאן

שם ה' בלעז בספר מקצועי

שאלה:

שלום לכבוד הרב שליט"א

ספר מקצוע שמחברים כתבו בהתחלה על ההודאות למי שעזרם לכתוב וכו' שכתבו תודה לה', והקוראים רוצים דוקא להשתמש ספרים אלו כדי ללמוד עוד דברים של מקצועם כשהם בשירותים כדי לא לחשוב על דברי תורה. ואז חתכו הדפים אלו שבהקדמת הספר, אז מה דינם?

מדובר במחבר ישמעאלי שמאמין בה' אחד, לא נוצרי שמחלוקת אם הם עכו"ם ממש או רק שיתוף ואין צריך לומר קתולי שנחשב עכו"םת אז מה עושים אם זה?

אם היה נכתב ע"י נוצרי או קתולי האם יש לזרוק על הפח כשרק כתוב GOD ? דהיינו לא כתוב שם של אותו האיש רשע או אימו ושטויותיו. הנראה שאם מותר לשרוף ספר ברית חדשה שיש בו חומש, זה גם נראה.

מ"מ באנו לשמוע חוות דעת ובירור הענין.

תודה

תשובה:

אם תלש את הדף בודאי אין בעיה להכניס לשירותים.

שם שנכתב על ידי דפוס דינו כשם לכל דבר ואסור למוחקו, ויש שהחמירו בזה אפילו בשם שנכתב על ידי גוי ושלא לכוונת קדושה, ראה כאן בהרחבה שנחלקו בענין זה הדעות.

הגרש”ז אוירבך (הליכות שלמה, פרק כ, הערה לג) כתב שאין לחוש לביזיון השם בשטר הדולר שעליו מודפס המילים, “אנו סומכים באלקים”, ומשום שסמך על דברי הש”ך (יו”ד, סימן קעט, סעי’ יא), שכתב שאין קדושה לשם הנכתב בלעז, ולכן אין השטר דורש כבוד וטיפול מיוחד (אם כי הש”ך מדגיש שלכתחילה יש להיזהר בכך). למרות שיש פוסקים שחלקו על הש”ך (עי’ באריכות ב’שדי חמד’, מערכת מ, כלל יג), פסק הרב אוירבך שיש להקל בפרט בשמות שלא נכתבו כלל לשם קדושה (ועל-ידי גוים), לפי זה כמו כן אין לאסור כתיבת השם בשטרות אלא בלשון הקודש.

מנגד, הרב יעקב יצחק וייס (מנחת יצחק ח”א, סימנים יז-יח) כתב שאם כי לדעת הש”ך אין איסור מחיקה על שמות בלע”ז, עדיין יש איסור על ביזיון השם, וחשש זה קיים גם בשטרות ה’דולר’. ומכל מקום כאמור בנדון שלנו זו בעיה. הנושא של שם שנכתב שלא לשם קדושה נידון יותר בהקשר של מחיקת השם ולא בהקשר של בזיון השם שזה אסור גם בכהאי גוונא.

מקורות:

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל