לתרומות לחץ כאן

תלישת שיער מפאת הראש או הזקן

שאלה:

האם מותר להסיר ביד שערות בולטות הנמצאות בצדי האוזן שהן לא חלק מהזקן אלא נמצאות בין הזקן לאוזן?

תשובה:

שלום וברכה,

1. בזקן מותר, בפאת הראש יש להחמיר, והמקום הזה לדעתי נחשב פאת הראש! אגב, זו נפקא מינה גדולה לגבי סירוק פאת הראש במסרק כאשר על ידי כך הוא תולש שערות ממקום הפאות, שנחלקו בה אחרונים, ולכן אין להקל בזה אלא במסרק רך או בעל קוצים מרווחים במיוחד כך שאין וודאות ["פסיק רישא"] שהוא ישיר שערות. אבל במסרק דק וצפוף כמו שהזכרת יש להחמיר לכתחילה כדעת האוסרים, והמיקל יש לו על מה לסמוך, שכן העידו אחרונים שלא ראינו אצל רבותינו גדולי הפוסקים שנזהרו בכך.

2. כאשר המטרה היא מניעת גנאי מותר, כאשר המטרה היא נוי, יש בזה לכאורה חשש לא ילבש.

שבת שלום.

מקורות:

1. בשו"ת חתם סופר יו"ד סי' קל"ט הביא מדברי הגאון רבי עקיבא איגר שאסר לתלוש שערות ממקום הפאות, ותמה על אלו שנהגו להקל בדבר זה. אולם החתם סופר שם האריך להוכיח שאין בכך איסור, כיון שהוא עושה זאת באופן של תלישת שערות בלבד ולא באופן של גילוח, ואף העיד שלא ראינו למי מגדולי הפוסקים שהחמיר בדבר הזה ולא מצינו למי שמיחה ביד המקילים, והעיד שאף רבו רבי נתן אדלר זצ"ל היה נוהג להקל בכך.

בטעם הדבר כתב שם, שבודאי לדעת הרמב"ם שכידוע סבר ששיעור פאת הראש הוא ארבעים שערות בכל צד, אין כל חשש בסירוק, שהרי ישארו שם הרבה יותר מארבעים שערות [ועוד האריך שם שאף השיעור ארבעים שערות הוא כעין שיעור ותקנת קדמונים ואינו מן התורה, שכן לא מצינו בתורה שיעור זה]. כמו כן הסביר שם, שאין ללמוד לאסור את תלישת השערות מנזיר שנאסר בכך, וכפי ששנינו שנזיר חופף שערו אבל אינו סורק, משום שאצל נזיר לא רק אסרה תורה את הגילוח, אלא יש לו גם חיוב לגדל שערו פרע, ממילא גם אם תלישה אינה נחשבת גילוח מכל מקום אינו מקיים את חובתו לגדל שערו פרע, וראה שם עוד שהאריך בראיות שונות לדבריו אלו.

ולמעשה, שורש הנדון בזה כאן, נובע ממחלוקתם של תנא קמא ורבי אליעזר במשנה במכות דף כ,א לגבי תלישת שערות מהזקן [והאם לדמות את ענין פאת הראש לפאת הזקן לענין זה], ולהלכה פסקו הפוסקים כתנא קמא שאין חיוב מלקות בנוגע לזקן, כל עוד אין זה גילוח אלא ליקוט השערות ותלישתם. כמו כן גם לרבי אליעזר שם שאוסר שאין הלכה כמותו, כל עוד זה לא פסיק רישא שיתלש – אין איסור.

על כך שהלכה כתנא קמא המיקל בתלישת שער הזקן, ראה רמב”ם בפירוש המשניות שם ובמאירי בקידושין לה,ב, וכך כתב הברטנורא במשנה שם, וכך סתמו הרמב”ם והשולחן ערוך סי’ קפא שאין איסור בגילוח שער הזקן אלא בתער. ממילא כאמור סבר החתם סופר שדומה פאת הראש לזקן לענין זה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל