שאלה:
יש לי חצר ולשכן במפלס מעלי בקומה יותר גבוהה יש חצר, לשכני היה באדמה צינור מי גשמים, והוא הוציא את האדמה ובנה את החצר וחיבר צינור למי גשמים שיצאו ישירות לחצר שלי, בטענה שבין כה היה בקיר המפריד מקומות שהיה אפשרות למים לצאת אלי, ואני אומר א. אף פעם לא יצאו מצינורות אלו גשמים, [או משום שצינור המי גשמים היה מחובר לבור מי גשמים, או שהיה נבלע באדמה שהיתה בחצרו, צינורות אלו עשוים שאם האדמה רויה בגשמים ממש היה להם אפשרות לצאת, אבל אף פעם לא יצא משם גשם, ב. גם אם היה יוצא זה לא היה בשטף כמו הצינור שהוציא אלי, ועוד שצינור זה מוציא מים מלוכלכים שהתחברו אליו אנשי בליעל בשינוים שעשו בדירתם, וזה נוזל כל השנה ואת זה הוא מעביר לרשותי ישירות, במקום שיבלע באדמתו, האם יש לו זכות לעשות כדבר הזה?
תשובה:
שלום וברכה,
א. אם מי הגשמים של השכן העליון היו יורדים אליך מכמה מקומות מותר לו לעשות צינור שכל הגשמים ייפלו מצינור אחד. אבל אם המי גשמים אחד לא היו יורדים אליך אלא נבלעים באדמה שלו או שהיו יוצאים דרך אחרת הוא לא יכול להתקין צינור שהגשמים ייפלו לרשותך.
ב. גם באופן שהיו מי גשמים יורדים לחצר התחתון שיכול להתקין צינור שייפלו למקום אחד, אבל אם אסור להוסיף שופכים לצינור, ולכן אם יש שכנים אחרים שמתחברים לצינור ומרבים עליך שופכים, אתה יכול לסלק את הצינור.
בהצלחה.
מקורות:
שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי שכנים סימן קנג
סעיף י:
מי שהוריד מי גגו על חצר חבירו ולא מיחה בו, והחזיק בדבר זה, אם המים מנטפים ורצה לקבצם למקום אחר ולעשותם צנור, עושה. וכן אם היו באים דרך צנור ממקום אחד וחילקן על רוחב הכותל והחזירן נוטפים, עושה. ואפילו לבנות על גגו כמין צריף (פירוש מלון של שומרי שדות שאין לו גג, אלא הקורות למעלה נוגעים זו בזו והולכות ומתרחבות למטה) עד שירדו המים במהרה לחצר חבירו, בונה, שהרי הוחזקו מימיו של זה לירד לחצר חבירו.
וכתב הרמ"א שם סעיף יב:
מי שהחזיק בחצר חבירו לשפוך בה מי כביסה אחת, ממחין בידו שלא ישפוך בה חמשה כביסות. וכן אם החזיק למי גשמים, לא ישפוך שם מי כביסה (נ"י פ"ק דב"ב).
