שאלה:
האם יכול לאדם להוציא את חבירו בברכת שהחיינו כשכל אחד מברך מסיבה אחרת (כגון שא' מברך על חפץ חדש וא' על מצוה, או שכ"א מברך על מצוה אחרת)? וכן בברכת הגומל, האם יכול להוציא את חבירו שכ"א מברך מסיבה אחרת. אשמח למקורות ככל שיש. תודה רבה!
תשובה:
כאשר כל אחד מברך על משהו במהות אחרת, כמו אחד על מצוה ואחד על חפץ זה בודאי יש להמנע, כיון שלדעת הכתב סופר אלו ברכות שונות, האריך בזה הרבה בשו"ת מנחת שלמה ח"א סי' כ.
אבל גם כאשר שנים מברכים על חפץ, הביא במשנה ברורה בסי' ח מדברי הפרי מגדים שלא יוציא האחד את חברו.
משנה ברורה סימן ח
(יד) אחד מברך – ומוציא את האחרים ואפילו הם בקיאים ובלבד שיתכוין השומע לצאת והמשמיע להוציא ויותר מזה דאפילו אם המברך כבר יצא לעצמו או שאינו מתעטף כלל יכול להוציא אחרים בברכתו דכל ישראל ערבים זה בזה אך בזה י"א דאינו מוציא אלא דוקא מי שאינו בקי. כתב הפמ"ג אם כמה אנשים קנו טליתים חדשים ועשו בהם ציצית ולא ברכו שהחיינו דמברכין בעיטוף ראשון כמבואר בסימן כ"ב נהי דאחד יכול לברך להתעטף בשביל כולם אבל ברכת שהחיינו כל אחד בעצמו יברך:
לגבי ברכת הגומל, לא מצינו שאי אפשר להוציא את השני, בישיבת מיר שמעתי שבתחילת הזמן כך עושים היות ובאים מאות בחורים מחו"ל ולא יתכן שכל אחד יעלה לתורה ויברך…
לפ”ז איך מוציאים בברכת שהחיינו בקידוש בשופר במגילה וכו’?
לפי הפמ"ג יש הבדל בין שהחיינו של מצוה ואולי גם פרי חדש, לשהחיינו על בגד.
השאר תגובה