שאלה:
שלום וברכה,
חבר טס לחו"ל עם משפחתו לפני פסח וישאר שם עד אחרי החג.
שאלתי אותו אם הוא מכר את החמץ ואמר שלא. אמרתי לו שאם ירצה הוא יכול למנות אותי שליח ואכן הוא עשה זאת והביא לי את כתובתו למכירת החמץ בביתו, אך אני בהיסח הדעת ובשגגה שכחתי למכור.
אציין שהחבר אינו שומר כרגע על מרבית ההלכות וככל הנראה גם לא עשה מקום מיוחד לחמץ וגם ביתו היה סגור לכל אורך החג כיוון שהוא היה בחו"ל.
האם אפשר במקרה זה לסמוך על רב העיר או הרבנות הראשית למכירה? וכמו כן, מה דין החמץ שבביתו לאחר הפסח?
תודה וחג שמח.
תשובה:
שלום וברכה
בדרך כלל, כאשר אדם עושה שליח למכור והשליח שכח למכור, רבים מהפוסקים סברו שהחמץ אינו נאסר באכילה לאחר הפסח כיון שהוא עשה מה שמוטל עליו, ראה לחם שערים סי' יט, מהרי"ץ חיות ח"ב סי' סב, מחנה חיים ח"ג סי' לו, יסודי ישורון ח"ו עמ' קכו ועוד. אבל כפי שכתב באבן יקרה ח"ג סי' מב, דין זה אמור באופן שנזכרו לאחר החג, אבל אם נזכרו בחג עצמו והוא נמנע מלבער זה כבר פשיעה. עכשיו השאלה כאן, מצד אחד אתה חייב לעשות הכל כדי שיבערו, להודיע לו, להשתדל לנסוע לשם ולבער ועוד, מה שאתה מתבייש אינו פטור ובודאי מה שאתה יודע שהוא לא יסכים לא הופך זאת לשגגה, זה כבר ידיעה על מציאות של מזיד, ובאופן זה יש להסתפק אם שייכת כל הקולא הנ"ל. להסתמך על מכירה כללית של הרבנות זה חלש מאוד…
אז כפי שהבנתי, ישנה אפשרות להודיע לו עכשיו בחג שיגיד את הפסוקים של הביעור והחמץ שבביתו יחשב מבוער?
(אין אפשרות להגיע לביתו או משהו כזה..)
ביטול לא מועיל לאחר זמן האיסור.
אני מבין.
אז במידה ואין אפשרות להגיע לביתו והוא יגיע רק אחרי החג אז כל החמץ שבביתו אסור?
או שיש צד להקל או להתיר ולסמוך על עוד פוסקים מפאת השגגה?
אינני יודע צד להקל בזה כרגע.
השאר תגובה