שאלה:
אם אדם קורא פרק תהילים בעל פה מזכרונו ומתקן על עצמו תוך כדי על טעויות- אין כלל ועיקר לחשוש שאולי חזר פעמיים על שם ה' או על מילים שהדין שמשתקין אותו כמו "שמע שמע" או "מודים מודים"- כי בכל מקרה יצא ידי חובה ונחשב לו כאומר פרק תהילים שלם ולא חלקי פסוקים לבטלה- כי גם דין האומר "שמע שמע" או "מודים מודים משתקין אותו"- זה רק אם לא ניכר שזה מתוך תיקון טעות וגם אם הזכיר שם ה' פעמיים בטעות הפעם הראשונה נחשבת (ויעשה תשובה על הפעם השניה) וגם מצד שזה דומה לדין "שמע שמע ומודים מודים משתקין אותו" הרי שכאן מדובר בתיקון טעות.
ובכלל אפשר לומר את פרקי התהילים בטבעיות ובזרימה וגם אם לא ניכר שהוא מתקן את עצמו לא שייך "דין מודים מודים" או "שמע שמע שמשתקין אותו" כי מצד האמת זה תיקון טעות טבעית. וגם לגבי שם ה' פעמיים ואפילו ברצף הפעם הראשונה נחשבת כי זו קריאה טבעית (ויעשה תשובה על הפעם השניה)
הבנתי נכון?
תשובה:
נכון, אבל יש להזהר לא לחזור על שם פעמיים, זה הוצאת שם ה' לבטלה.
ואותו הדין לגבי פרקי תהילים שהם חלק מפסוקי דזימרא ומהווים בעצם חלק מברכה ארוכה של ברוך שאמר עד ישתבח.
הבנתי נכון?
זה לא חלק מהברכה, ברוך שאמר זו ברכה ראשונה וישתבח היא ברכה אחרונה ובאמצע יש פסוקי דזמרה ובכל מקרה אין לחזור על שם פעמיים.
אני מבין שאין בכל הנושא הזה שום הבדל בין אשכנזים לספרדים.
הבנתי נכון?
אין הבדל.
ואין לחשוש להפסק באמצע פרק התהילים במקרה זה של תיקון בעל פה? ההפסק לא נמדד לפי זמן של כדי לגמור את הפסוק עצמו אלא כדי לגמור את המזמור כולו- כשהוא בפני עצמו ולא חלק מכמה מזמורים של פסוקי דזימרה?
אין כאן חשש הפסק כלל.
וגם אין הבדל בין אשכנזים לספרדים בזה?
נכון
תשובתכם האחרונה במילה "נכון"- הכוונה שאין הבדל בין אשכנזים לספרדים גם בתגובה האחרונה שלכם במילים: "אין כאן חשש הפסק כלל".
הבנתי נכון?
נכון.
השאר תגובה