שאלה:
למדתי לאחרונה כי על פי הלכה אדם שחייב כסף אינו חייב לעבוד לפרוע חובו. אלא מחויב לשלם רק אם יש לו מאידך הרגש הטבעי ומנהג היראים שלא לשקוט עד פריעת חובותיהם.
מה הפשט בהלכה זו?
תשובה:
שלום וברכה,
מלווה לא יכול לחייב את הלווה ללכת לעבוד כדי לפרוע חובו כמו שכתוב ונמכר בגנבתו ולא בהלוואתו. אבל החוב של הלווה קיים וכל כסף שיש לו משועבד לתת למלווה, והלווה צריך לראות איך לפרוע את החוב כדי שלא יהיה בכלל לווה רשע ולא ישלם. והעובדה שהמלווה לא יכול לתובעו לעבוד כדי לפרוע לא פוטרת את הלווה.
בהצלחה.
מקורות:
ראה שו"ע סימן צז סעיף טו ובסמ"ע שם.
